ישראל סיימה את השלב הראשון של עסקת החטופים הנוכחית באופן רשמי, לאחר שחלפו 42 ימים מתחילתו של השלב הראשון של העסקה. במהלך התקופה הזו שוחררו 25 חטופים חיים, 5 אזרחים תאילנדים והוחזרו 8 חללים חטופים.
מדובר בהישג משמעותי והמאמצים נמשכים מסביב לשעון במטרה להשיב את כל החטופים שנמצאים בידי החמאס ויתר ארגוני הטרור בעזה.
הניסיונות להארכת השלב הראשון של העסקה
ברקע הפסקת הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה החל מהבוקר (א'), דיווחים בעולם הערבי מספרים כי ישראל דרשה מחמאס לשחרר 5 חטופים חיים ו-10 חטופים חללים בתמורה להארכת השלב הראשון של העסקה בשבוע נוסף.
בערוץ הקטארי 'אל-ג'זירה' דווח כי במשך 48 השעות האחרונות התנהל משא ומתן אינטנסיבי בין ישראל למתווכות במטרה לקדם את המשך שחרור החטופים, אולם חמאס דחה את ההצעה בטענה כי מדובר ב'הפרה' של ההסכם.
המצב הנוכחי מעלה סימני שאלה לגבי המשך השלב השני של עסקת החטופים ובישראל מבינים כי המשך הלחץ המדיני וההומניטרי עשוי לשנות את עמדת החמאס, אך גם נערכים לאפשרות של הסלמה צבאית במקרה הצורך.
סיכום שחרור החטופים מתחילת המלחמה
לאחר טבח ה-7 באוקטובר, עברו עשרים ימים עד שצה"ל החל בתמרון הקרקעי אל תוך רצועת עזה. באותם ימים הייתה בישראל חוסר בהירות לגבי מספרי הנרצחים והחטופים, מה שהקשה על תחילת המשא ומתן ועל תכנון המבצעים הצבאיים לשחרורם. בסופו של דבר, המספר הרשמי של החטופים שנחטפו במתקפה עמד על 251 ישראלים.
למספר הזה נוספו מאוחר יותר גם החיילים אורון שאול והדר גולדין וכן האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד שנחטפו עוד קודם לכן.
העסקה הראשונה: "לחץ צבאי ומדיני"
העסקה הראשונה לשחרור חטופים נערכה בסוף חודש נובמבר 2023, במהלכה שוחררו 80 חטופים ו-24 עובדים זרים. ישראל הסכימה להפסקת לחימה זמנית, הכנסת סיוע הומניטרי ושחרור אסירים ביטחוניים, רובם נשים, ילדים וחולים, ללא מחבלים עם דם על הידיים.
העסקה התבצעה בתיווכה של קטאר, שהפכה לשחקן מפתח במשא ומתן על שחרור החטופים, ולדברי חלק מחברי הממשלה הוכיחה כי שילוב של לחץ צבאי והומניטרי על החמאס יכול להביא לתוצאות.
שינוי בעמדת החמאס רק לאחר שהמציאות השתנתה
בתקופה שלאחר העסקה הראשונה, הלחץ הצבאי המשיך אך החמאס עוד לא חש באיום משמעותי על שלטונו. רק לאחר תקופת לחימה ממושכת, חל שינוי במאזן הכוחות. חיסול צמרת הנהגת החמאס בעזה, כולל יחיא סינוואר ומוחמד דף, וההכרה שהקהילה הבינלאומית לא תעניק להם לגיטימציה, גרמו ככל הנראה למנהיגי החמאס לשקול מחדש את עמדותיהם.
לאחר המבצע בדרום רצועת עזה, השליטה הישראלית בציר פילדלפי והתקיפות המדויקות באיראן, גם בחמאס הבינו שהמשך החזקת החטופים לא מביא להם תועלת מבחינה בינלאומית אלא פוגע בהם ומחזק את ישראל.
תחת מכבש לחצים: ישראל לא וויתרה על עקרונות
במהלך המשא ומתן, ישראל התמודדה עם לחצים כבדים מהקהילה הבינלאומית לחדול מהלחימה ולהגביר את הסיוע ההומניטרי. אולם, ראש הממשלה נתניהו עמד על עקרון הברזל: לא תהיה הפסקת מלחמה ללא שחרור כל החטופים. גם ממשל ביידן, שלא אהב את המשך הלחימה, הבין כי זהו קו אדום עבור ישראל. בכך הצליחה ישראל לשמר את עמדתה ולשמור על הלגיטימציה להמשיך לפעול צבאית ברצועה.
השלב הבא לשחרור החטופים הנותרים
לאחר השלב הראשון של העסקה, נותרו 59 חטופים ברצועת עזה. ההערכות הן כי 24 מהם חיים ו-35 חטופים אינם בין החיים.
המטרה המבוקשת על ידי ישראל היא הארכת שלב א' של העסקה ושחרורם של כמה שיותר חטופים נוספים, במיוחד לאור תחילת חודש הרמדאן, שבו החמאס עשוי לחפש הזדמנויות לשיפור תדמיתו.
בתוך כך, שליח הנשיא טראמפ למזרח התיכון, סטיבן וויטקוף, תומך בהארכת שלב א' ואילו החמאס מסרב בתוקף להצעה.
