ישראל מנהלת בימים האחרונים משחק מורכב בזירה הבינלאומית, כאשר באופן צפוי למדי, מדינות רבות אשר לא דרשו הפסקת אש מחיזבאללה במהלך 11 החודשים האחרונים בהם טיווח את הגליל כרצונו וללא כל הצדקה או עילה, דורשים כעת מישראל להפסיק את התקפותיה בלבנון כדי למנוע 'אסקלציה'. אין מדובר בתופעה חדשה, ולומדי ההיסטוריה יראו שבכל אחת ואחת ממלחמות ישראל, היווה הלחץ הבינלאומי פקטור משמעותי אותו נאלצה מדינתנו לקחת בחשבון.
כעת, משהחזית הצפונית הופכת מדי יום למלחמת לבנון השלישית, וישראל מוציאה לפועל מאות התקפות מדי יום אשר פוגעים בצורה קשה ביכולותיו של ארגון הטרור, יש צורך להתמודד גם עם לחץ בינלאומי זה באמצעות משחק מורכב. אתמול לדוג', השתמע מהודעות אמריקאיות כי רה"מ נתניהו הסכים להפסקת אש בת 3 שבועות עם חיזבאללה לצורך מו"מ בו יושג הסכם קבע להפסקת המלחמה. אך בפועל, נתניהו הכחיש הודעות אלו במהלך היום, וחיל האוויר המשיך להוציא לפועל מתקפות נרחבות. האם נתניהו שינה את עמדתו עקב לחצים מבית, כאשר חברים רבים בקואליציה הביעו התנגדות למהלך? או שמדובר היה בחלק מן המשחק שנתניהו נאלץ לשחק בזירה הבינלאומית, כדי למשוך זמן ולשמור על לגיטימציה ישראלית?
נתניהו נחת בשעות האחרונות בניו-יורק, וצפוי לנאום היום בשעות הערב (9:30 בשעון המקומי, 16:30 בשעון ישראל) בעצרת הכללית של האו"ם. נתניהו צפוי להעביר נאום אשר יבהיר לעולם, ובתקווה גם לציבור הישראלי, את מטרות המלחמה הנוכחית ואת הנסיבות שמאחורי מהלכיה של ישראל. תוכן הנאום של נתניהו עודנו סודי, אך בשל חשיבות המאורע ניתן להניח כי יכלול קאצ'-פרייז כזה או אחר, שיהפוך את הנאום לאחד הזכורים והחשובים בקריירה שלו. אין ספק כי בארץ, מימין ומשמאל, מחזיקים אזרחי ישראל אצבעות לנתניהו ומקווים כי נאומו ייתן לישראל חלק ממרווח הפעולה הדרוש כדי להשיג את מטרותינו במלחמה.
