EN

ד׳ בניסן ה׳תשפ״ה |

2 אפריל 2025

מצלמות בכל פינה: בין הגנה לפלישה לפרטיות | דוח מבקר המדינה

מספר מצלמות המעקב במרחב הציבורי בישראל גדל מאוד, ושיפר את יעילות הביטחון, ואיכות החיים אך מעלה גם חשש לפגיעה בפרטיות ודורש הסדרה חוקתית.

מצלמות | צילום אבשלום ששוני/פלאש90     

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הגברת השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות בישראל. מהלך זה נועד בעיקרו לשפר את הביטחון האישי ואיכות החיים של התושבים אך לפעמים גם הופך למפגע ופגיעה בפרטיות הפרט.

לפי דוח מבקר המדינה, מספר מצלמות המעקב בערים גדולות כמו ירושלים ובאר שבע גדל פי כמה עשרות במהלך העשור האחרון. כך למשל, בירושלים עלה מספר המצלמות מ-80 בלבד בשנת 2011 ל-3,800 בשנת 2024 – גידול של פי 47. בבאר שבע הגידול היה אף דרמטי יותר – מ-14 מצלמות ל-3,800, פי 271.

הסיבות לגידול המשמעותי הזה ברורות – הרשויות המקומיות מבינות את הפוטנציאל הרב הטמון במצלמות המעקב לשיפור איכות החיים של התושבים. המצלמות מסייעות בהעלאת תחושת הביטחון, הגנה על רכוש, גילוי עבירות ומניעתן, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת ונדליזם.

מסקר שערך משרד מבקר המדינה עולה כי הציבור מבין ומעריך את חשיבות המצלמות. 80% מהמשיבים סבורים כי הרשות המקומית צריכה להתקין מצלמות מעקב במרחב הציבורי. הסיבות העיקריות לכך הן הרצון לספק ביטחון לתושבים (39%), מניעת פשיעה (16%) ומעקב אחר עבירות (16%).

עם זאת, עולים מהדוח מספר ליקויים. הדוח מצא כי כל הרשויות שנבדקו הציבו מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי ללא הסמכה מפורשת בחוק. בראשון לציון, למשל, הוצבו 76 מצלמות כאלה. שימוש במצלמות מסוג זה מהווה פגיעה חמורה בפרטיות והדבר דורש הסדרה בחקיקה ראשית. בניגוד להנחיות הרשות להגנת הפרטיות, אף אחת מהרשויות שנבדקו לא קיימה שימוע ציבורי לפני הצבת המצלמות. זאת למרות שמדובר בצעד משמעותי המשפיע על המרחב הציבורי ועל זכויות התושבים. הדוח חשף כי בכל הרשויות שנבדקו, חלק ניכר מהמצלמות מאפשרות צילומי תקריב של מרחבים פרטיים כמו בתים ומרפסות. בראשון לציון, למשל, 45% מהמצלמות שנבדקו במדגם אפשרו זאת. הדבר מנוגד להנחיות ומהווה פגיעה חמורה בפרטיות.

נושא נוסף שעלה בדוח הוא העברת מידע מצולם למשטרה. נכון ליוני 2023, כ-40 רשויות מקומיות הקימו חיבור קבוע המאפשר למשטרה לצפות בזמן אמת בצילומי המצלמות. למרות זאת, טרם הוסדרו התנאים לשימוש המשטרה במערכות אלו. הדוח מצביע גם על פערים בין הרשויות בכל הנוגע למתן זכות עיון לתושבים בחומרים המצולמים. בעוד שבבני ברק ניתן לקבל את החומרים, בחיפה ובדאליית אל-כרמל הדבר אינו מתאפשר כלל.

חשוב לציין כי הרשויות המקומיות פועלות במרץ לשיפור מתמיד של מערך המצלמות. למשל, עיריית חיפה הכינה תוכנית רב-שנתית להצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי, צעד שזכה לשבחים מצד מבקר המדינה. המועצה המקומית דאליית אל-כרמל מנהלת יומן אירועים מפורט המתעד את האירועים החריגים שזוהו באמצעות המצלמות, דבר המאפשר הפקת לקחים ושיפור מתמיד.

מבקר המדינה ממליץ למשרד המשפטים לשקול הסדרה בחקיקה של השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי. כמו כן, הוא ממליץ למשרד הפנים לפרסם הנחיות מפורטות לרשויות המקומיות בנושא.

אמנם יש עוד מקום לשיפור בתחומים שונים, כמו שקיפות ושיתוף הציבור, אך הכיוון הכללי הוא חיובי ביותר. הרשויות המקומיות מבינות את החשיבות של איזון בין שמירה על ביטחון התושבים לבין הגנה על פרטיותם, ופועלות ליישום המלצות מבקר המדינה בנושא.

השימוש ההולך וגובר במצלמות מעקב ברשויות המקומיות הוא צעד חשוב בדרך לשיפור איכות החיים של התושבים. עם המשך ההשקעה בתחום זה והקפדה על האיזונים הנדרשים, נוכל לצפות לערים בטוחות ונעימות יותר לכולנו בעתיד הקרוב.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות
דילוג לתוכן