עד הקמת המדינה הנהיגה מועצת העם את היישוב היהודי. אך היא לא היוותה גוף דמוקרטי מלא, שכן חבריה אמנם מונו על בסיס מפלגתי – דמוגרפי, אבל ללא בחירות. במגילת העצמאות נכתב שמועצת העם תהפוך לממשלה זמנית עד לקיום בחירות. הבחירות נדחו עד לסיום מלחמת העצמאות, ונועדו ליצור אספה שתכונן חוקה למדינת ישראל, שתקבע את שיטת הבחירות וסדרי השלטון. למרות הניגודים החריפים בין המפלגות המתחרות, היתה המערכה יחסית רגועה, ורוב המשתתפים בה הבינו את גודל המאורע. הבחירות עצמן התנהלו באופן מופתי ודמוקרטי ב-25 בינואר, 1949.
התוצאות – הנהגה לזקן
בבחירות הצביעו 87% מהאוכלוסייה – לא היה אחוז חסימה, ולכן הוא בעצם היה שווה למנדט, או 3,600 קולות. 12 מפלגות נבחרו לאספה, ולמרות שמפא"י ומפ"ם, מפלגות השמאל, זכו יחד ב-65 מנדטים, העדיפה מפא"י להקים קואליציה עם מפלגות המרכז והדתיים. קואליציה זו יצרה את ממשלת ישראל הראשונה שבראשה עמד דוד בן גוריון, והאספה המכוננת החליטה לבסוף שלא לכונן חוקה, ולהמשיך בבחירת אסיפות, שיקראו מעתה 'כנסות'.
