סוף סוף אתה פה
שורד השבי יגיל יעקב, בנו של יאיר ז"ל, ספד: "אני מתגעגע אליך מאוד ואוהב אותך כל כך, אף פעם לא חשבתי שאצטרך להספיד אותך בגיל כזה צעיר. אני אומנם רק בן 14, ותראה כמה גדלתי מאז שאתה לא כאן. אתה בטח רואה ולא מאמין שזה קרה לי ולנו ולניר עוז. בא לי לצרוח ולהוציא את כל הנשמה שלי, אני בטוח שהרגשת את זה בי ובמשך כל הזמן שלי בשבי".
הוא הוסיף: "אני שמח שאתה שמרת עלי בשבי אתה והקב״ה, אני שמח שהחזקת אותי. אתה יודע כמה רגעי משבר עברתי, אתה ראית הכל. למרות כל הקשיים אני פה וזה קשה, אבל אני שמח להגיד סוף סוף שאתה פה. כל החיים שלנו שנהרסו ביום אחד, מבטיח שאמשיך את דרכך בי, שתמשיך לחיות בתוכי, אמשיך להעביר את המסורת הזאת גם שאני אתחתן ואביא ילדים, כי אף ילד לעולם לא ימצא אבא כמוך, אבא מלך, שעשה הכל רק כדי שאוכל להיות מאושר, סוף סוף תנוח על משכבך בשלום אני אוהב אותך ומתגעגע אליך עד אין סוף״.
אבא למופת
שורד השבי אור יעקב, בנו של יאיר ז"ל נפרד מאביו בדמעות: "היית אבא למופת וחבר אמיתי. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר, כי הלב מסרב להאמין שאתה כבר לא איתנו. היית עמוד התווך של הבית ואין יום שאני לא מתגעגע אליך, וצריך אותך פה לידי. הגעגוע הזה קורע מבפנים".
שיר יעקב, בתו של יאיר ז״ל ושורדת הטבח בקיבוץ: ״כמה חיכיתי לרגע הזה שתהיה כאן, כמה פעמים צעקתי שאני רוצה את אבא שלי בחזרה בלי להצליח להכין את עצמי לרגע שזאת הפעם האחרונה, מכניסים אותך לאדמה, לשלוות עולמים שגם בחייך כל כך האמנת בשלווה שכזו. תודה לך אבא וסליחה על כל רגע קשה שעברנו יחד וסליחה על הסבל שנגרם לך. לעולמים תהיה בלב, בראש ובכל תא בגופי!״
