"ואולי טעיתי?": ההתכתבות עם רבין אחרי הנאום בטקס פרס נובל לשלום

לכבוד יום הזיכרון ליצחק רבין: חילופי מכתבים בין ראש הממשלה ז"ל לבין נשיא האקדמיה ללשון העברית דאז, פרופסור משה בר-אשר - "אל יתפרשו דבריי חלילה כתוכחה"

יצחק רבין ז"ל | צילום: Moshe Shai/FLASH90

30 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, רצח שזעזע את ישראל. הערב (ג') אנו מפרסמים התכתבות מעניינת במיוחד מתוך ארכיון האקדמיה ללשון העברית – חילופי מכתבים בין רבין לבין נשיא האקדמיה דאז, פרופסור משה בר-אשר. המכתבים נשלחו בעקבות זכייתו של רבין בפרס נובל לשלום, ומגלים כי לשפת הקודש היה ערך חשוב עבור רבין, גם בזירה הבינלאומית.

המכתב

באקדמיה מציינים כי המכתבים נשלחו בשנת 1994, בעקבות נאום הזכייה של יצחק רבין באותו טקס. הנאום נישא בשפה האנגלית. כך כתב בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית:

"כבוד הוא לי לברך אותך בשם האקדמיה ללשון העברית ובשמי לרגל קבלת פרס נובל לשלום. […]
בדור האחרון נשתרש המנהג להביא את דבר ישראל בעמים בכל מעמד בלשון זרה דוקא. אין ספק שיש שעות שהדבר מתבקש והכרחי. אך לטעמי, לא היה כל הכרח בדבר בשעת הענקת הפרס. בשל כבוד ישראל ותרבותו וכבודם של מיליוני בני עמנו שגם להם היה חשוב המעמד, ראוי היה לה לעברית שתזכה למעמד דומה לנורווגית ולערבית שבהן נישאו שני הנאומים האחרים בטקס. […]
מה היה מפסיד העולם הגדול לו היה עוקב אחרי הנאומים של ראש ממשלת ישראל ושר החוץ שלה בתרגום מעברית (ויש מדינות שוודאי תרגמו אותו מן האנגלית ללשון המדינה). אבל עם ישראל וכבודו הפסידו משהו בשל השימוש שלא בעברית.
אל יתפרשו דבריי חלילה כתוכחה, אלא כהבעת כאב אמיתי על כבוד ישראל וכבוד לשונו ותרבותו".

יצחק רבין ז"ל | צילום: nati shohat / Flash90

התשובה

יצחק רבין השיב לבר-אשר במילים הבאות:

"עניין הנאום בעברית נשקל וגברה הדעה שזו הזדמנות להעביר מסר למאות מיליונים בשפתם. מכל מקום, אין ספק בדבר קדימותה של השפה העברית על פני כל שפה אחרת.
ואולי טעיתי? אולי.
אקווה לתקן בהזדמנות קרובה, אם תיקרה על דרכי".

המכתב של רבין לפרופסור בר-אשר | צילום: האקדמיה ללשון העברית

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
עמי
עמי
8 חודשים לפני

טוב שלא טומאה השפה העברית ב"שלום" שקרי

המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות