שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ התייחס הבוקר (ג') לתוכנית טראמפ לסיום המלחמה והשבת החטופים שהוצגה במסיבת העיתונאים המשותפת של נשיא ארה"ב וראש הממשלה אמש.
"יש לי הרבה מה לומר, ואעשה זאת בע"ה לאחר שורת התייעצויות שאקיים היום. אבל יש דבר אחד שכבר אפשר לומר, וסליחה מראש על השבתת השמחה והראיה המפוכחת של המציאות", כתב סמוטריץ' בהודעה.
"הפניית עורף לכל לקחי ה-7 לאוקטובר"
השר הזהיר מהשלכות ההחלטה: "לחזור אחרי ה- 7 לאוקטובר ואחרי שנתיים של מסירות וגבורה והקרבה של עם של אריות, עם מחירים כואבים ועם הישגים דרמטיים ברוך השם ובעזרתו בכל הזירות, לתפיסה הישנה של הפקרת ביטחוננו בידי זרים ודמיונות שמישהו אחר יעשה עבורנו את העבודה 'בלי בג"צ ובלי בצלם', להמרת הישגים ממשיים בשטח באשליות מדיניות והתמסרות לחיבוק דב מדיני וטקסים נוצצים, לזמירות מדיניות של 'שתי מדינות', 'פלשתינים ישלטו על פלשתינים', הקמת משטרה פלשתינית שתאומן על ידי מצרים וירדן ובנאום הסכסוך, קטאר כשחקן מרכזי – כל הדייסה הזו זה כל כך 'אולד פשן' וחזרה לקונספציית אוסלו, החמצה היסטורית של ההזדמנות הכי מוצדקת בעולם להשתחרר סוף סוף מכבלי אוסלו, כישלון מדיני מהדהד, עצימת עיניים והפניית עורף לכל לקחי ה-7 לאוקטובר, ולהערכתי זה גם יגמר בבכי", הצהיר השר.
עוד באותו הנושא
- החות'ים פתחו הבוקר בתקיפות נרחבות בסעודיה, כולל שיגור טילים לעבר ערים מרכזיות כמו ג'דה ויאנבוע, וגרמו לשריפות באזורים שונים
- חיל האוויר הסעודי תקף את המתחם הממשלתי במחוז ח'דיר שבמחוז תעז שבתימן, ישנם דיווחים על נפגעים במקום
- עודד עילם, בכיר לשעבר במוסד, כותב בטור ל-N12 כי ישראל היא המדינה היחידה באזור שיכולה לתת סיוע אפקטיבי לבן סלמאן במלחמה מול החות'ים: "מאז אוקטובר 2023, אילצו מאות השיגורים לעבר ישראל, את אמ"ן, חיל האוויר וקהילת המודיעין להפוך את תימן מזירת שוליים לתיק מבצעי מרכזי. נבנו מאגרי מטרות, הורחב המעקב אחר שרשרת הפיקוד, נתיבי הברחת הנשק, מערכי הטילים והכטב"מים, מתקני הייצור, הנמלים ומנגנוני הביטחון החות'יים"
- עיתון פח: מחקר חדש ויוצא דופן בהיקפו, שבוצע על ידי פרופ' אדיאל פינקר מאוניברסיטת ייל, חושף הטיה עמוקה, מבנית ושיטתית לרעת ישראל בסיקור המלחמה בעזה בעיתון ה"ניו יורק טיימס". המחקר, שהתפרסם בכתב העת האקדמי היוקרתי Studies in Conflict & Terrorism, מבוסס על ניתוח כמותני ואיכותני מדוקדק של 1,559 כתבות חדשותיות שפורסמו בעיתון בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024

יש סיכוי שמעז יצא מתוק
"האם עוד יש סיכוי שמעז יצא מתוק? שסרבנות האויב שוב תציל אותנו מעצמנו כמו פעמים רבות בעבר והמציאות תאלץ אותנו לשוב לדרך של גבורה וניצחון ולקיחת אחריות על גורלנו וביטחוננו, והפעם עם גיבוי בינלאומי רחב יותר? האם במציאות שנוצרה מול הלחץ הבינלאומי, קמפיין החטופים ההרסני, חוסר הרצון מראש של רה"מ נתניהו לכבוש את עזה ולאמץ את תכנית טראמפ המקורית, גרירת הרגליים הצבאית וחוסר ההצלחה להביא את ראשי הצבא למקום שאנחנו רוצים, הקואליציה המקרטעת ועייפות החומר הטבעית אחרי שנתיים מלחמה – האם על רקע כל זאת אין ברירה וזה המקסימום שאפשר להשיג כרגע? אלו שאלות טובות. נתייעץ, נשקול ונחליט בעזרת השם. אבל החגיגות מאז אתמול הן פשוט מופרכות", סיכם השר.

תוכנית טראמפ
במהלך שהותו בוושינגטון נפגש נתניהו עם נשיא ארצות הברית ודמויות מפתח בממשל. בסיכומו של המפגש הצהיר כי השיחות היו "ביקור מצוין" ושביקור זה מהווה צעד משמעותי במאמצים לסיום המלחמה בעזה. לדבריו, ההסכמות שהושגו כוללות דרישה לשחרור כל החטופים, פירוק היכולות הצבאיות של חמאס והישארות צה״ל ברוב שטחי הרצועה בתהליך נסיגה הדרגתי בלבד.

בהצהרה משותפת של שני המנהיגים הודגשו כמה נקודות מרכזיות: ראשית, הדגש על שחרור מיידי של החטופים, כולל מנגנון זמן קצר לביצוע: תוך 72 שעות. שנית, קריאה ברורה לפירוק יכולות חמאס ולפירוז ארגוני הטרור בעזרת מדינות ערביות ומוסלמיות שייקחו חלק בתהליך. ושלישית, הבהרה כי אם חמאס יסרב לקדם את ההצעה, לא תישלל מישראל האפשרות לקבל גיבוי אמריקני מלא לפעולה צבאית במטרה להביא להפסקת האיום מהרצועה.
״הפכנו את היוצרות״
נתניהו תיאר את המהלכים כמהפך דיפלומטי: "במקום שהחמאס יבודד אותנו – הפכנו את היוצרות ובודדנו אותו", אמר, וטען שנוצרה עמדה בינלאומית מפרגנת כלפי עמדותיה של ישראל בנוגע לדרישותיה לסיום הלחימה. הוא הוסיף כי המגעים הבינלאומיים הביאו ל"הצבת תנאים" שמטרתם להבטיח את שחרור החטופים והסרת האיום לטווח הארוך.

בחמאס הביעו הסתייגויות וקבעו כי סעיפי התוכנית קרובים לעמדה הישראלית ואינם כוללים ערבויות מספקות. שליחים אמריקניים שבאו במגע עם גורמים באזור תיארו תגובות ראשוניות ש"נשמעות חיוביות" בהיקף מסוים, אך הדגישו שהדיונים טרם הושלמו וכי יש להמתין להתייחסות בהמשך.
ביטחון, דיפלומטיה והשאלות הפתוחות
לצד ההצהרות החיוביות נותרו שאלות פתוחות מרכזיות: מי יבטח ויבצע את פירוק הכוחות בשטח, אילו ערבויות בינלאומיות יינתנו כדי למנוע חזרה של כוחות חמושים, ומה המשמעות המדויקת של "הישארות צה״ל ברוב הרצועה" מבחינת סמכויות ומשך זמן. גם סוגיית הפיקוח והביצוע בשטח, יחד עם המנגנון לווידוא שחרור החטופים בתוך פרק זמן מצומצם, דורשים יישום מדוקדק.
מרבית הגורמים הפוליטיים בישראל בירכו על התמיכה הבינלאומית הרחבה בדגש על שחרור החטופים, אך בכירים אחרים הזהירו מפני נסיגות מדיניות שעלולות להיתפש כהתפשרות על אינטרסים ארוכי-טווח.


