לפי מתווה חדש שמוביל צה"ל, אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה תתבצע לראשונה ללא תיווך של חמאס – וזהו צעד משמעותי במאבק לשליטה על השטח ועל התושבים ברצועה.
חמאס, כצפוי, מתנגד בתקיפות למהלך, כך לפי הדיווחים – אולם בישראל בטוחים: מדובר בכלי אסטרטגי שיחליש את החמאס ויחזק את הלחץ להחזרת החטופים.
אובדן השליטה: נקודת תורפה לחמאס
גורם בכיר צוטט בישראל היום אומר שהאספקה "היא לא רק עניין של הומניטריות – זו שליטה. חמאס השתמש בה כדי להפעיל מערכת גיוס, רווחה ושיקום". עם ניתוק הערוץ הזה, ארגון הטרור יאבד כלי מרכזי במערכת השליטה שלו על האזרחים.
עוד באותו הנושא
- שר החוץ של עומאן הודיע כי נדחתה הפסגה שהייתה מתוכננת למחר בין איראן למדינות המפרץ. המפגש יועד לדון בהסדרי נתיבי השיט במצר הורמוז ובתיאום הביטחוני-ימי בין איראן לעומאן
- ממפלגת הליכוד נמסר כי הכניסה הקרקעית לעיר עזה, התקיפות נגד ראשי חמאס בקטאר והלחץ המאסיבי של הנשיא טראמפ הכריעו את חמאס והובילו להסכמתו לשחרור כל החטופים
- שר הביטחון ישראל כ"ץ מבהיר כי צה"ל נערך מבצעית לשליטה על רכס עלי טאהר בלבנון, לאחר השמדת תשתיות הטרור וחיסול המחבלים במקום
- הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סריע, טוען כי חיל האוויר הסעודי ביצע 58 תקיפות אוויריות במהלך 24 השעות האחרונות
הדיווחים על המתווה החדש לחלוקת הסיוע ההומניטרי, מגיעים לצד התגמשות מפתיעה לכאורה של חמאס במשא ומתן לשחרור החטופים. בעוד שקודם לכן דובר על שחרור של חטופים בודדים בלבד, לפי הדיווחים מדובר בשלב זה על שחרור של חטופים נוספים כבר בשלב הראשון – שינוי שיכול להיות שנובע מהגברת הלחצים על החמאס מאז החזרה ללחימה.

מהלך בעל משמעות מדינית בינלאומית
נושא הסיוע ההומניטרי אינו רק צבאי – אלא גם דיפלומטי ומדיני. ישראל רוצה להוכיח שהיא עומדת באמות המידה של החוק הבינלאומי ולשם סיפקה סיוע לאוכלוסייה בעזה לאורך כל המלחמה. "בלי זה", הזהיר גורם מדיני, "לא נוכל להתמודד מול האג וממשלות אירופה – וגם לא לשמור על תמיכת ארצות הברית".
בתוך כך, מתנהלים מגעים עם ארגוני סיוע בינלאומיים לצורך ביצוע המתווה, בהם גם ארגון WCK שכבר פועל בשטח. אלא שהשיתוף עם גופים המסונפים לאו"ם נתקל בקשיים, בשל סירובם להעביר שמות לבדיקה ביטחונית – בעיה שהתחדדה לאחר שהתברר כי מאות מעובדי אונר"א היו פעילים בחמאס.
בצה"ל ובמשרד הביטחון מקווים להימנע ממגע ישיר עם האוכלוסייה המקומית, אך מבהירים: אם לא יימצאו מספיק שותפים בינלאומיים, ישראל תצטרך להיכנס לנעליים ולחלק את הסיוע בעצמה – דבר שגורמים ביטחוניים הסתייגו ממנו עד כה, אולם שקילת האפשרות מצביעה על רצינות הכוונות.