לאור הלחצים על איראן וקולות הצינון, טרם ברור האם יידרש חיל האוויר הישראלי לתקוף באיראן על מנת למנוע מתקפה, אולם במערכת הביטחון מתכוננים לכל תרחיש. בתוך כך, נערכים בחיל האוויר לתקיפה ארוכת טווח, בדומה לתקיפה המוצלחת בנמל חודיידה בתימן, מעוז הח'ותים.
לקראת תקיפה כזו, פרסם צה"ל תיעוד מתדלוק אווירי של מטוסי קרב על ידי מטוסי הראם, מטייסת התדלוק 120, במסגרת אימון שנערך בימים האחרונים בשמי המדינה במטרה לשמר את היכולת האסטרטגית של ישראל לפעול הרחק משטחה. המסר שנשלח לאיראן ולבעלות הברית של ישראל תואם את התוכניות של חיל האוויר לטווח הארוך; בחיל רוצים לשלב את מטוסי התדלוק הותיקים מסוג 707 יחד עם מטוסי התדלוק החדשים שנקנו מארה"ב, מדגם בואינג KC-46, שיגיעו ב-6 השנים הבאות.
הרכישה והשילוב של המטוסים החדשים צפויה להכפיל את יכולת הפעולה של חיל האוויר במדינות רחוקות כמו תימן ואיראן. מטוסי ה-707 הם כבר בני 40-50 שנה, למרות שחלקי החילוף הקריטיים בהם ממשיכים להתחלף, הודות להסכם של צה"ל עם חברת בואינג שממשיכה לייצר אותם במיוחד.
מפקד הטייסת סא"ל ע' נערך לקליטת מטוסי ה-KC-46, שיקבלו את השם העברי "גדעונים" בחיל האוויר. סא"ל ע' שימש בחודש שעבר הקברניט שהוביל את ארמדת המטוסים הישראליים שתקפה את מעוז הח'ותים בנמל חודיידה.
על כך סיפר ע' בראיון ל-Ynet וידיעות אחרונות "כבר בשעה 1:30 בלילה, כשפגע הכטב"ם של החות'ים בתל אביב וגרם לתוצאה הקשה של הרג אזרח שלנו, כינסנו הערכת מצב בחיל האוויר והודעתי למפקד בסיס האם שלנו בנבטים שאנחנו מוכנים לפעולה בתימן",
"מדובר בהליך תכנון לא שגרתי שכל הצוותים שלנו עמלו עליו משעות הלילה שבין חמישי לשישי, למרות שאת הפקודה הרשמית קיבלנו בשישי בצהריים, ידעתי שנצטרך כל ליברה של דלק למטוסי הקרב כדי שישובו בשלום ולכן בשישי בבוקר הנחתי מיד להוריד ממטוסי הראם שלנו כל ציוד מיותר כדי שיהיה מקום לכל מכלי הדלק. אפילו השארנו מטוס נוסף בקצה, מלא בדלק, כגיבוי לכל הסתבכות – שלא באה".
המסירות של אנשי הצוות הוכיחה את עצמה בתקיפה המוצלחת, ותידרש גם בתקיפה האפשרית באיראן: "פעלנו בחום של 40 מעלות בנבטים, כל הטייסת הייתה על הרגליים, ממש אימפריה של אנשים. נשארתי עם המתכננים עד 3:00 לפנות בוקר שבין שישי לשבת, ואז השארתי אותם להמשיך והלכתי לישון כמה שעות לפני ההמראה. בשבת בצהריים הובלתי את שיירת כל מטוסים עם שלוש אנחות רווחה שהיו לי: כשחצינו את מפרץ אילת וראיתי את כל מטוסי הקרב מאחורי, בדיווח בקשר של טייסי הקרב על הפגיעה במטרות ובטיסת החזור – כשסגרתי את השיירה, הבטתי שמאלה בשמש שוקעת מעל שארם א-שייח ועד לרגע בו גם נחתי אחרון, במוצ"ש בנבטים".
הוא הוסיף כי "לשחרר כמה עשרות מיילים מהיעד את מטוסי הקרב כדי לתת להם להתארגן על ההטלות, ואז בחלוף דקות אחדות לשמוע אותם מדווחים 'אלפא' – ואת מטוסי האדיר נשארים לצידנו, זו הרגשה מדהימה. הבנתי שעשינו משהו טוב, כי הראינו לכל המזרח התיכון שאנחנו יכולים להגיע ולפעול בכל מקום ולחזור בשלום, וזה ממש לא מתקרב לקצה גבול היכולת שלנו כזרוע. המבצע בתימן היה הארוך ביותר של החיל מאז 'רגל עץ' ב-85', שגירד את הטווח הזה".
