לאור הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בעניין חוק הפטור מגיוס לחרדים, הערב (שלישי) התחדש הדיון על החוק בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ויו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, הודיע על התנגדותו לחוק במתכונת הנוכחית והדגיש: "או שהחוק יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל". באומרו דברים אלה מצטרף אדלשטיין לעמדתו של שר הביטחון גלנט, שהצהיר פעמים רבות על כך שתמיכתו תינתן רק במצב בו החוק יזכה לתמיכה רחבה. אדלשטיין הוסיף כי ככל הנראה תידרש "חקיקה נוספת", והדגיש כי הדבר ייקבע על ידי הייעוץ המשפטי. "יכול להיות שבמסגרת ההסכמות שנגיע אליהן יגידו לנו היועצים שהחוק הזה כבר לא מתאים ונצטרך חקיקה נוספת", אמר. כמו כן, הוסיף: "אם יש הסכמות – אפשר עד שבוע הבא לגמור".
לקראת הדיון בוועדה, אמר אדלשטיין בכנס שנערך באוניברסיטת רייכמן: "הפסיקה לא מחדשת, ידענו לפני שיש מלחמה בישראל וחסר כוח אדם". וציין כי הוא "רוצה לשמוע מגורם בכיר ומוסמך מה הצרכים של הצבא ואיך הם נערכים לבצע את זה".
בדבריו הנוספים במהלך הדיון אמר אדלשטיין כי "גם אם נגייס מחר 10,000 חרדים הם לא יהוו תחליף. זו התמונה שהוצגה על ידי צה"ל – לצערי הרב התמונה נכונה". בנוסף לגלנט ואדלשטיין גם שר הכלכלה ניר ברקת וחברי כנסת נוספים מהליכוד הודיעו בשבוע שעבר לראש הממשלה שהם יתנגדו לחוק באם הוא יקודם במתכונת שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. לדברי ברקת: "כדי לנצח במלחמה צה״ל צריך עוד חיילים. בלי ניצחון בקרב אין מדינה ואין תורה. כקצין בצנחנים שהוביל לוחמים לקרב תוך סיכון חיים, אני מצדיע ללוחמי צה"ל ומתחייב להיות ראוי להקרבה ולמסירות הנפש שלהם".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר כי "פסיקה של תשעה שופטים, ביניהם שלושה חובשי כיפה ואף אחד לא מתייחס לערך של לימוד התורה. אמרתי כבר ואומר שוב, מעולם לא פסק בית המשפט העליון לטובת לומדי התורה ואורח חייו של הציבור החרדי". לדבריו, "לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל. שופטי בית המשפט ינסו לפגוע בעם ישראל ולומדי התורה ימשיכו בתלמודם".
שר החינוך לשעבר הרב שי פירון אמר בוועדה: "אפשר לחוקק בדרך שונה, ולקבוע שהצעת החוק תהיה תקפה בעוד 5-4 שנים, כשתיגמר המלחמה". ח״כ אלעזר שטרן מיש עתיד אמר בדיון כי "מוסד שמחנך נגד שירות בצה״ל – פועל נגד המדינה".
בין הגורמים הפוליטיים שהגיבו על הפסיקה, בליכוד אמרו כי הפתרון לבעיית הגיוס הוא "השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון", ועוד הוסיפו בנוגע אליו כי "החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי-עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
במקרה בו החוק עדיין לא יעבור, החרדים יוכלו לעבור את השנה הקרובה ללא התקציבים, להתמודד עם גיוסם של 3,000 צעירים, אך גורמים אמרו כי ברצונם לקבוע מספר שיעלה בהדרגה ובקואליציה אומרים שקביעת מכסת גיוס ראשונה בהתאם לצרכים של צה"ל, תקשה על חברי כנסת להתנגד ויהיה יותר ריאלי לגייס רוב.
עד כה, טרם נמצא מתווה אחד שסביבו יוכלו להתאחד גם נציגי החרדים וגם שר הביטחון גלנט, לצידו נעמדים גם חברי כנסת מהליכוד שכבר הצהירו כי לא יתמכו באופן אוטומטי בכל חוק שיובא.
