בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת, התייחס היום (ד') שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון למגמה האקטיביסטית בבית המשפט העליון בשנים האחרונות – והביע הסתייגות ברורה מהתערבות שיפוטית גוברת, במיוחד בתחום החוקתי והעל-חוקתי.
"אתגר של ממש"
"בשנים האחרונות אנו עדים למגמת הרחבת סמכות בית המשפט העליון והתערבות גוברת מצידו בביקורת חוקתית ואפילו על-חוקתית", אמר. "הרחבה זו, אשר התנגדתי לה בעקביות, מציבה אתגר של ממש מול עקרון הפרדת הרשויות".
"צריך לצעוד בדרך האמצע"
אלרון רמז גם למחיר הציבורי של מעורבות היתר השיפוטית – בייחוד על רקע החלטת בג"ץ האחרונה, שהתערבה בפיטוריו ראש השב"כ רונן בר בידי ראש הממשלה נתניהו, ועל רקע חוקים שנפסלו לאחרונה בזה אחר זה. לדבריו, "השיח הציבורי הפך קיצוני, ובית המשפט מצא את עצמו שלא בטובתו בלב המאבק – גם בנושאים שאינם משפטיים גרידא".
לסיום הדגיש אלרון את עמדתו העקרונית: "צריך לצעוד בדרך האמצע – דרך המכירה בסמכות בית המשפט העליון, אך מבקשת לעשות בה שימוש מרוסן, מצומצם ומאופק".
אלרון עורר סערה משפטית בעבר
אלרון, שנחשב לקול עצמאי ובלתי מתפשר בתוך הרכב העליון, כבר עורר סערה משפטית וציבורית כאשר הציג את מועמדותו לנשיאות בית המשפט העליון באוגוסט 2023 – בניגוד לנוהג הוותיק של "שיטת הסניוריטי", שלפיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לתפקיד באופן כמעט אוטומטי.
המהלך של אלרון זכה אז לתמיכת שר המשפטים יריב לוין, ונתפס כניסיון לערער על המוסכמות הפנימיות של מערכת המשפט – מהלך שנתקל בהתנגדות חריפה מצד ממלא מקום הנשיא דאז, עוזי פוגלמן. לבסוף, למרות ההתמודדות החריגה, לא נבחר אלרון לתפקיד, ובינואר 2025 מונה השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
