ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (א') לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה. הבקשה הועברה לבית הנשיא באמצעות פרקליטו, עו״ד עמית חדד.
הבקשה כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט של עו״ד חדד ומכתב אישי שחתום עליו ראש הממשלה.
"בקשה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות"
לפי הנהלים, המסמכים ייבחנו תחילה במחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתרכז את חוות הדעת מהגורמים המקצועיים במשרד. לאחר השלמת עבודת המשרד, החומרים יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה, שיגבשו חוות דעת נוספת עבור הנשיא.
בבית הנשיא מגדירים את הפנייה כבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות, ומדגישים כי ההכרעה תתקבל "לאחר קבלת כלל חוות הדעת ובכובד ראש".
"האינטרס הציבורי מחייב את סיום המשפט"
ראש הממשלה כתב לנשיא כי המתחים הפנימיים והעימותים בין רשויות המדינה הלכו והחריפו, וכי המשפט בעניינו הפך למוקד להתנצחות ציבורית. לדבריו, אף שבעיניו היה ראוי להמשיך ולנהל את ההליך עד לזיכוי מלא, "האינטרס הציבורי מחייב סיום מהיר של המשפט".
נתניהו טען שהמהלך הכרחי "לצמצום הלהבות, לקידום פיוס ולאיחוי הקרעים בחברה הישראלית, במיוחד מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות של התקופה".
צפו בהצהרת ראש הממשלה:
הקואליציה מברכת, האופוזיציה מתנגדת
יו״ר הקואליציה אופיר כץ בירך על בקשת החנינה וטען כי מדובר ב"גדולה ענקית", לדבריו משום שהמשפט נגד נתניהו "פוליטי" וכי ראש הממשלה היה מסוגל להוכיח את חפותו אך בחר בדרך שמטרתה איחוי ופיוס.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד קרא לנשיא הרצוג שלא לאשר חנינה ללא הודאה באשמה, הבעת חרטה ופרישה מיידית מהחיים הפוליטיים.
הליך החנינה: כך זה יתבצע
לאחר הגשת הבקשה לנשיא המדינה, היא מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאמונה על איסוף החומרים וגיבוש חוות דעת מקצועית. ההמלצה שמועברת מהמחלקה לנשיא אינה מחייבת, אך ברוב המקרים מתקבלת.
אם הנשיא מחליט לאשר את החנינה – בין אם מדובר בהקלה בעונש ובין אם במחיקה – הוא חותם על המסמך, ולאחר מכן מצרף שר המשפטים חתימת קיום פורמלית שמשלימה את ההליך.
