יריב לוין חתם על כתב המינוי לשופט בדימוס יוסף בן חמו

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין חתם על כתב המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו - שיתבקש לבצע שני תפקידים מרכזיים בהנחיית הממשלה

שר המשפטים, יריב לוין | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין חתם הערב (ה') על כתב המינוי של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד הממונה על חקירת פרשת הפצ"רית. החתימה התאפשרה לאחר שנציבות שירות המדינה אישרה תקן מיוחד שמסווג את בן חמו כעובד מדינה – תנאי שחייב בג"ץ כדי לאפשר את מינויו.

כתב המינוי הרשמי, שנחתם בלשכת השר, מפרט את סמכויותיו של בן חמו ואת האחריות שהוטלה עליו במסגרת החקירה.

הודעה על הטלת תפקיד לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשיט- 1959

הצו שמטלטל שוב את החקירה

בהמשך לכך, נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הוציא צו ארעי שמקפיא את כניסתו לתוקף של מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד הפרקליט המלווה בחקירת פרשת הפצ"רית. הצו ניתן לבקשת העותרים ומעכב את תחילת עבודתו של בן חמו עד לקיום דיון והכרעה נוספת בהרכב מורחב.

ההחלטה מצטרפת לשורת מהלכים משפטיים מורכבים סביב החקירה, לאחר שבית המשפט פסל בתחילת החודש את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה וקבע כי על המלווה לחקירה להיות עובד מדינה.

הסמכויות שהוענקו לשופט

לפי כתב המינוי, בן חמו יופקד על שני תחומים עיקריים: בחינת החלפת ה"הסדרון" הנוכחי שיועד לרכיבים מסוימים, כפי שמפורט במסמך. כלומר, השופט בן חמו מתבקש לבדוק אם יש צורך להחליף או לשנות את ההסדר הקיים שמיועד לטפל באותם רכיבים או נושאים שמוגדרים במסמך. בנוסף, מוטל עליו לסייע לגיבוש מהלכים במינוי שופטים ומועמדים לתפקידים שיפוטיים ולתפקידים רגישים נוספים, במטרה לחזק את תפקוד המערכת.

המהלך מגיע ימים ספורים בלבד לאחר שבג"ץ פסל את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה וקבע כי המינוי אינו עומד בדרישות החוק. לצד ביטול המינוי, בג"ץ הדגיש כי לשר המשפטים יש סמכות להציע מועמד חלופי – אך רק בתנאי שהממונה יהיה עובד מדינה ויפעל ללא כל מעורבות פוליטית בחקירה.

כדי לעמוד בדרישה זו, פנה לוין לנציב שירות המדינה בפועל, פרופסור דניאל הרשקוביץ, שסייע לאשר תקן מיוחד שאיפשר לקלוט את בן חמו כעובד מדינה. בכך נפתחה הדרך למינויו הרשמי.

המינוי וההגבלות שהציב בג"ץ

בפסיקתו, שהתקבלה פה אחד, הגדיר בג"ץ את פרשת הפצ"רית כ"חמורה ורגישה מאין כמוה". השופטים ציינו כי הוצאת סמכות הפיקוח מידי היועצת המשפטית לממשלה והעברתה לידיים חיצוניות היא צעד חריג, אך מוצדק בשל נסיבות מיוחדות שבגללן ייתכן שבכירים בייעוץ המשפטי ובפרקליטות יידרשו למסור עדות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט מגבלות ברורות: סמכותו של השר מתייחסת למינוי בלבד, ואסור לו להשפיע על החקירה עצמה – לא במישרין ולא בעקיפין. ההסדר הזמני יעמוד בתוקף עד שתוסר המניעה המונעת מהיועצת המשפטית לממשלה לפקח על החקירה.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
יורם
יורם
9 חודשים לפני

עיכוב מיותר

המשך לכתבה המלאה >>
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות