הבקשה של טראמפ – והמגבלות המשפטיות: כך נתניהו יוכל לקבל חנינה

נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל הבוקר (ד') איגרת חתומה מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הקוראת לו לשקול מתן חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לדברים ואמר: "תזכורת – החוק הישראלי קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה". דבריו העלו מספר שאלות מרכזיות: האם ניתן להעניק חנינה למי שטרם הורשע? האם אכן נדרשת הודאה באשמה והבעת חרטה כתנאי לכך?

פסק הדין ברזילי ופרשת קו 300

"הנשיא יכול לחון אדם טרם הורשע", מסביר עו"ד דוד פטר, מומחה למשפט מנהלי וחוקתי. "דוגמה לכך היא פסק הדין ברזילי נגד ממשלת ישראל שניתן בעקבות פרשת קו 300".

באותו פסק דין, שניתן בשנת 1986, דן בית המשפט העליון בסמכותו של נשיא המדינה להעניק חנינה. המקרה עסק בהחלטתו של הנשיא חיים הרצוג להעניק חנינה לראש השב"כ ושלושה מעובדי השירות, שהיו מעורבים בפרשת קו 300.

הפרשה החלה באפריל 1984, כאשר ארבעה מחבלים חטפו אוטובוס מלא נוסעים בדרכם מתל אביב לאשקלון. כוח צה"ל השתלט על האוטובוס ושחרר את בני הערובה, ושניים מהמחבלים נתפסו חיים. צלמי העיתונות ענת סרגוסטי ואלכס ליבק תיעדו את אחד מהם כשהוא מובל כפות, אך בהמשך התברר כי בהוראת ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, השניים הוצאו להורג בשטח. נשיא המדינה הרצוג העניק חנינה לראש השב"כ ולשלושה מעובדיו עוד לפני שהועמדו לדין או הורשעו, מהלך שעורר סערה ציבורית ודיון משפטי תקדימי.

בסופו של דבר, העתירות נגד החלטת הנשיא נדחו, אך פסק הדין עיצב את הגבולות החוקתיים של מוסד החנינה בישראל: הנשיא רשאי, במקרים חריגים, להעניק חנינה גם לפני הרשעה – אך עליו לעשות זאת במשורה ובזהירות רבה.

"אין חוק כזה"

בהמשך לדברי יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, כי החוק הישראלי קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה על המעשים , מבהיר עו"ד פטר: "אין חוק כזה".

איך ניתן להגיש חנינה?

כל אדם רשאי להגיש לנשיא המדינה בקשה לחנינה – בין אם הוא אסיר המבקש לקצר את עונשו, ובין אם מדובר באדם שהורשע או שניתנה נגדו החלטה שיפוטית והוא מבקש לשנות את תוצאותיה.

את הבקשה ניתן להגיש באופן מקוון, על ידי האדם עצמו, בא כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה. אין מגבלה על מספר הפעמים שניתן להגיש בקשה כזו.

חשוב לדעת: סמכות החנינה אינה מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט, ואינה חלק ממערכת המשפט. מדובר בסמכות של חסד ורחמים, הנתונה לשיקול דעתו הבלעדי של נשיא המדינה, ונועדה למקרים חריגים שבהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.

בקשות שמוגשות באמצעות עורך דין מתקבלות אך ורק דרך הטופס המקוון.