מליאת הכנסת אישרה היום (שני) תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, צעד משמעותי שנועד לחזק את ההגנה על המידע האישי בעידן הדיגיטלי. התיקון החדש מתמודד עם אתגרי הסייבר הגוברים ומבצע התאמות נדרשות למציאות הטכנולוגית של ימינו. בין השינויים המרכזיים שמביא עמו התיקון ניתן למנות את הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. כעת הרשות תוכל להטיל עיצומים כספיים משמעותיים ולהוציא צווים המפסיקים עיבוד מידע לא חוקי (עיבוד, לפי התיקון, היא כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו או החזקתו).
החוק החדש גם קובע חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים רבים, וקובע הסדר מיוחד בנושא הפרטיות בגופים ביטחוניים. בנוסף, התיקון מצמצם את הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי על ידי הפחתת חובת הרישום של מאגרי מידע דיגיטליים בעלי רישומים של פחות מ-100 אלף איש. עסק שלא ידווח על מאגר המידע שלו, לא יוכל לבצע כל עיבוד למידע. השינויים נועדו להקל על העסקים ולצמצם את הנטל החוקי, תוך שמירה על הפרטיות.
תיקון זה מבצע גם התאמה של ההגדרות הסמנטיות בחוק לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והמשקיים, ומיישר קו עם החקיקה האירופית בתחום. שינוי הגדרות סמנטיות יכולות להיראות במבט ראשון כשינוי קוסמטי בלבד, אך המהלך מהווה צעד חשוב בהתאמת ישראל לסטנדרטים האירופיים, זאת בנוסף להכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין, ציין כי "הצורך בעדכון חוק הגנת הפרטיות מתחייב על רקע המציאות הנוכחית. הגברת סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות וביצוע ההתאמות המתחייבות בחוק, בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם, הכרחיים לשם שיפור ההגנה על המידע האישי של הציבור ומניעת ניצולו לרעה. חקיקה זו הכרחית גם בעקבות ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי, שאושררה לאחרונה, והיא בעלת חשיבות גדולה למשק ולכלכלה הישראלית, ליחסי המסחר בין ישראל לאירופה וחוסכת נטל רגולטורי משמעותי לחברות ועסקים רבים בישראל. ברצוני להודות למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד אביטל סומפלינסקי ולצוותה, לראש רשות הגנת הפרטיות עוה"ד גלעד סממה ולצוותו, על קידום נושא חשוב זה".
