בית המשפט המחוזי בירושלים התיר היום (ג') לפרסום פרוטוקולים מדיונים פנימיים שנערכו בראשית חקירת תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומהם עולה תמונה מורכבת מזו שהוצגה לציבור לאורך השנים. במסמכים שנחשפים, מתבטא היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, נגד כיוון החקירה והיקפה.
לפי הפרוטוקולים, מנדלבליט הבהיר כי האישור שניתן לחקירה היה מצומצם וברור, והביע תרעומת על כך שהמשטרה הרחיבה את הבדיקה מעבר למה שסוכם. באחד הקטעים המרכזיים הוא אף אומר במפורש כי על סיגרים ושמפניות מלפני עשור – אני לא חוקר ראש ממשלה, ומדגיש שאין בכוונתו לאפשר חקירות רטרואקטיביות שאינן עומדות ברף שנקבע.
הציטוטים מציירים תמונה שלפיה מנדלבליט קיווה למצוא סיפור גדול ורחב יותר – את מה שכינה בדיונים "הקרחון" אבל בהמשך הודה שהכיוון התפורר. "הקרחון קרס", אמר בדיון הסגור, והסביר שהבעיה המרכזית הייתה היעדר עדים חזקים: "כדי להגיע לקרחון היה צריך להגיע לעדים שיודעים מה קורה, ויכול להיות שאין דבר כזה".
"מסתבר שהוא יודע מעט מאוד"
קטע בולט נוסף בפרוטוקולים נוגע ליחסו של מנדלבליט לארי הרו (א.ה), שלימים הפך לעד מדינה מרכזי. בזמן אמת, היועמ"ש הטיל ספק בערך המידע שהרו סיפק והעלה סימני שאלה לגבי עצם ההצדקה להסכם עד מדינה.
"הלכנו לארי הרו ‘שיודע הכול’, ומסתבר שהוא יודע מעט מאוד" אמר מנדלבליט. הוא אף השווה את תרומת המידע למקור מודיעיני אחר (ס.ס) ודחה את האפשרות ללכת באותו שלב להסכם: "ס.ס זה כמעט כלום, אבל ארי הרו – על זה לתת עד מדינה? אני לא חושב שאנחנו בכיוון הזה".
החשיפה משמעותית במיוחד נוכח העובדה שבזמן אמת הוכחשו טענות דומות. הן בפרקליטות והן מצד מנדלבליט עצמו נטען בעבר כי החקירה נוהלה בהתאם לאישורים שניתנו וכי לא הייתה חריגה מהנחיות היועץ.
