הממשלה צפויה להחליט היום (ב') על הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. עם זאת, סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, פסק לפני כשבועיים כי ההחלטה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי, במטרה לאפשר הגשת עתירות נגדה.
מפלגת יש עתיד: נעתור לבג״ץ אם היועמ״שית תפוטר
עם פרסום ההחלטה, מספר גורמים צפויים להגיש עתירות לבג"ץ. בין המתנגדים לחוק – מפלגת יש עתיד אשר הצהירה הבוקר: "בהנחה שממשלת ישראל תפטר את היועצת המשפטית לממשלה בהליך בלתי חוקי, פגום מיסודו, ועתיר בניגוד עניינים פוליטי, מפלגת יש עתיד תעתור לבג״ץ כדי לבלום התקפה בוטה על שלטון החוק".

"מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה"
לקראת ההצבעה היום על הדחתה מסרה בהרב מיארה: "הטענות שהעלה שר המשפטים מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד".
עוד באותו הנושא
- משטרת ישראל עצרה במארב מתוכנן בראשון לציון חשוד בשוד בנקים, המוכר במשטרה בכינוי "השודד המנומס". על פי החשד, הוא שדד 30 אלף שקלים מסניף בנק בעיר וניסה לבצע שוד נוסף
- במהלך חקירתו של מנדלבליט, עו״ד עמית חדד שאל מדוע ארי הרו קיבל מעמד של עד מדינה. מנדלבליט השיב: ״לא זוכר, אני מניח שזה קשור לעברה אחרת"
- מדהים! בית חבד ניצח את ניו יורק במשפט: עיריית אטלנטיק ביץ' בניו יורק סירבה לפתוח מרכז של חב"ד במבנה מסחרי ודרשה "אישורים מיוחדים"
- התנגדות התביעה נדחתה במהלך עדות מנדלבליט במשפט נתניהו, סביב נוסח האזהרה שנמסרה לראש הממשלה בחקירת תיק 4000
שר המשפטים יריב לוין התייחס לדברים בישיבת הממשלה: "בניגוד לכל מה שנטען במכתב של היועצת, הממשלה עשתה תהליך מאוד ארוך לפני שהגענו לדיון היום. במשך תקופה ארוכה מאוד נעשו נסיונות לעבוד איתה בשיתוף פעולה. זה לא שעל היום הראשון של הממשלה ניסינו להדיח אותה", אמר. "מעבר לזה, התהליך בעניינה נמשך מספר חודשים. ראשית, עם ההצעה להביע ביועצת אי אמון. נתנו לה כל ההזדמנויות להביע את עמדתה. היא לא התייחסה עניינית לטענות בשום שלב", הוסיף.
"מעיד על הזלזול העמוק שלה בממשלה"
"התהליך החל בטענות רבות של שרים ושל מזכיר הממשלה, שהועלו כלפיה בישיבות הממשלה ובהזדמנויות נוספות. הוא המשיך במסמך הטענות הראשון שהתפרס על פני כמעט 900 עמודים ובו פורטו הטענות בעניינה. אח״כ בדיון בממשלה בהצעת אי האמון בה ובדיון על הקמת ועדת השרים, אח״כ בשני השימועים בוועדת השרים, ואח״כ גם בשימוע בממשלה. בכל המקרים האלה היועצת לא מצאה לנכון לבוא, לא לשלוח נציג ואפילו לא לתת התייחסות עניינית לטענות כלפיה. הדבר מעיד על הזלזול העמוק שלה בממשלה. אם אנשים שאת אמורה לעבוד איתם ביחסי אמון חשים כך ואת חושבת שזה לא מוצדק בואי ותשיבי לטענות", הצהיר.
"בנוסף, במצב בו עובד מדינה, בכיר ככל שיהיה, מוזמן לממשלה ובוחר שלא להגיע, זה מעיד על הזלזול שלו. הדבר מעיד גם על כך שהיועצת ניצלה את זכויותיה", טען.
מאבק איתנים רחב
מאחורי הדיון הנקודתי עומד עימות עמוק יותר בין הרשות המבצעת למערכת המשפט. בחודש שעבר אישרה הממשלה בישיבתה את הצעת שר המשפטים יריב לוין לשינוי מנגנון הפיטורים של היועצת המשפטית לממשלה. על פי החוק ניתן להדיח את היועמ"שית לא רק לאחר היוועצות בוועדת האיתור שמינתה אותה – אלא גם לאחר שימוע בפני ועדת שרים מיוחדת. מיד עם האישור, פנה לוין לוועדת השרים בעניינה לצורך קיום שימוע לפני הדחה.

לוין טען אז כי מאז שהצביעו השרים בעד הדחת היועמ"שית במרץ האחרון "רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים".
"בנסיבות אלה", הסביר, "התייתר למעשה הליך ההתייעצות עם ועדת האיתור, ויש הכרח לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה של היועצת ולאפשר לה, ככל שרוב מוחלט של השרים יתמוך בהדחה, לעבוד עם יועץ משפטי שיש בו אמון ויש עימו שיתוף פעולה יעיל".
