שלב החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשך היום (ד') זה היום השני ברציפות, במסגרת משפט תיק 1000 בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון מתמקד ביחסיו עם המיליארדר ארנון מילצ'ן ובתקופת פרישתו מהחיים הפוליטיים לאחר הפסדו בבחירות בשנת 1999.
התנגדות השופטת לפרקליטות
השופטים המשיכו להקפיד על כללי הצגת ראיות, ודחו ניסיונות של הפרקליטות להציג מסמכים וכתבות שלא הוגשו קודם לכן בתיק החקירה. במהלך החקירה נזפה השופטת רבקה פרידמן פלדמן בתובע עו"ד יוני תדמור על כך שניסח שאלות באופן שמכתיב את התשובות, והבהירה כי התביעה אינה רשאית להציג חומרים חדשים שלא נכללו בחקירה הראשונית.

בהמשך הדיון ניסתה הפרקליטות להציג סקרים משנת 2007 בנוגע לפופולריות של נתניהו, אך עורכי דינו התנגדו מחשש לפגיעה בכללי המשפט. השופטים אישרו את הצגת הסקר, אך סייגו את המשמעות שניתן לייחס לו.
עוד באותו הנושא
- יו״ר ועדת הבחירות קבע כי המכתבים דמויי צווי הגיוס שנשלחו מטעם מפלגת ישר עשויים להיות כרוכים בהפרת דיני תעמולת בחירות
- יו״ר ועדת הבחירות המרכזית דחה את בקשת הליכוד למנוע שידור חי של עצרת ״מועצת אוקטובר״ מחשש לתעמולת בחירות, לאחר שקבע כי לא הוצגו ראיות לכך שמתוכנן שידור חי
- משטרת ישראל עצרה במארב מתוכנן בראשון לציון חשוד בשוד בנקים, המוכר במשטרה בכינוי "השודד המנומס". על פי החשד, הוא שדד 30 אלף שקלים מסניף בנק בעיר וניסה לבצע שוד נוסף
- במהלך חקירתו של מנדלבליט, עו״ד עמית חדד שאל מדוע ארי הרו קיבל מעמד של עד מדינה. מנדלבליט השיב: ״לא זוכר, אני מניח שזה קשור לעברה אחרת"
פרישת נתניהו מהחיים הפוליטיים
חקירתו של נתניהו מתרכזת גם בטענות בדבר פרישתו הזמנית מהפוליטיקה לאחר הפסדיו בשנים 1999 ו־2006. "הפסדתי הפסד כל כך צורב, ירדתי ל־12 מנדטים. הייתי פגר פוליטי פעמיים: פעם אחת מרצון ופעם אחת מרצון הבוחר", טען. כאשר נשאל על תיקון חוק היסוד שאפשר את חזרתו, השיב: "אמרתי למילצ'ן שאין לי כל כוונה לחזור… כשחוקקו את חוק נתניהו אמרתי שאני לא חוזר".

במהלך החקירה הדגיש נתניהו כי יחסיו עם ארנון מילצ'ן נמשכו גם בתקופות שבהן לא כיהן כראש ממשלה, והציג את הקשר כידידות אישית נטולת אינטרסים. לדבריו, גם בשנים שבהן היה מחוץ לחיים הפוליטיים, מילצ'ן אירח אותו ואת משפחתו בניו יורק, בפריז ובלוס אנג'לס, מימן את שהותם בבתי מלון ואף העניק לו סיגרים ושמפניות. נתניהו תיאר את מילצ'ן כאדם חם שמארח ברוחב לב את אורחיו, וטען כי מערכת היחסים ביניהם נבנתה דווקא בתקופה שבה לא הייתה לו השפעה שלטונית.


