בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אישר היום (א') את מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי. פסק הדין ניתן ברוב של שני שופטים מול דעת מיעוט אחת. השופטים נעם סולברג ודוד מינץ דחו את העתירות וקבעו כי אין עילה משפטית למנוע את המינוי, בעוד שהשופט יצחק עמית סבר כי יש להחזיר את ההליך לוועדות המינויים.
עמדת שופטי הרוב
השופטים סולברג ומינץ קבעו כי סמכות מינוי ראש השב"כ נתונה לממשלה, וכי ההתערבות השיפוטית בהחלטות מסוג זה צריכה להיות מצומצמת וזהירה במיוחד. בפסק דינם הדגישו כי גם אם קיימות ביקורות ציבוריות או מחלוקות סביב המינוי, אין בכך כדי להצביע על פגם משפטי מהותי המצדיק את ביטולו.
לדבריהם, זיני עומד בתנאי הסף הקבועים בחוק, והליך המינוי אינו חורג ממתחם הסבירות באופן שמצדיק התערבות של בג"ץ. השופטים ציינו כי שאלות של התאמה מקצועית, ניסיון ויכולת ניהולית הן בראש ובראשונה באחריות הדרג המדיני.
דעת המיעוט של השופט עמית
השופט יצחק עמית, בדעת מיעוט, הביע הסתייגות מהדרך שבה אושר המינוי. לשיטתו, אף שאין בהכרח מניעה עקרונית למנות את זיני, יש להחזיר את ההליך לוועדות המינויים הרלוונטיות על מנת להשלים בחינה מסודרת ומלאה, בהתאם לסטנדרטים הנהוגים במינויים בכירים במערכת הביטחון.
עמית הדגיש כי הקפדה על הליך תקין אינה עניין טכני בלבד, אלא מרכיב מהותי בשמירה על אמון הציבור, במיוחד כשמדובר בתפקיד רגיש כמו ראש השב"כ.
מינוי בתקופה של מתיחות מבפנים ומבחוץ
העתירות נגד המינוי הוגשו על רקע ביקורת ציבורית ופוליטית סביב זהות המועמד ואופן קבלת ההחלטה. העותרים טענו לפגמים בהליך, לשיקולים זרים ולפגיעה בכללי המינהל התקין. מנגד, המדינה טענה כי מדובר בסמכות ברורה של הממשלה וכי אין בסיס משפטי לטענות.
עם הכרעת בג"ץ, מינויו של דוד זיני לראש השב"כ הופך לסופי. ההחלטה מעניקה גיבוי משפטי מלא לממשלה ומאפשרת רציפות פיקודית בראש אחד הגופים הרגישים והמשמעותיים ביותר במערכת הביטחון.
עבריין בנייה שמינה את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, מדבר על תקינות.