בדיון בהרכב מורחב שנערך הבוקר (ה'), בג"ץ קבע ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה, כי יש לבטל את הסעיף המאפשר לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להתוות מדיניות בתחום החקירות במשטרה. השופטים קבעו כי סעיף זה פוגע בזכויות החוקתיות של חשודים ואינו עומד במבחנים חוקתיים. עם זאת, שאר התיקונים לפקודת המשטרה, בהם הקביעה כי המשטרה כפופה לממשלה, נותרו על כנם.
הסיבה לפסילת הסעיף
השופטים הדגישו שהיכולת של השר להתוות מדיניות חקירות עלולה לפגוע בעקרונות הדמוקרטיה. השופט יצחק עמית, שתמך בביטול הסעיף, אמר בדיון: "כשאני מתווה מדיניות על חקירות, אני עלול לגרום לחלקים באוכלוסייה להרגיש מאוימים".
בית המשפט הבהיר כי הקביעה שמשטרת ישראל כפופה לממשלה מתקיימת רק בתנאי שהיכולת שלה לפעול באופן מקצועי ועצמאי נשמר. במקביל, נקבע כי גם סמכותו של השר להתוות מדיניות כללית למשטרה תיוותר על כנה, אך בג"ץ הדגיש שמדובר במדיניות עקרונית בלבד, שאינה כוללת התערבות אופרטיבית בחקירות או קבלת החלטות מקצועיות.
ברקע הדיון: טענות האופוזיציה לפוליטיזציה
התיקון לפקודת המשטרה, שאושר כחלק מההסכמים הקואליציוניים בינואר 2023, העניק סמכויות נוספות לשר לביטחון לאומי, ביניהן קביעת מדיניות חקירות והוספת הדגשה, לפיה המשטרה כפופה לממשלה. התיקון עורר ביקורת נרחבת, והוגשו עתירות שטענו כי הוא עלול להפוך את המשטרה לכלי פוליטי.
העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון וחברי כנסת מהאופוזיציה, טענו כי הסעיפים מאפשרים "פוליטיזציה" של עבודת המשטרה ופוגעים בשלטון החוק ובזכויות אדם. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הצטרפה אף היא לעותרים וטענה כי סעיף החקירות אינו חוקתי ויוצר מבנה משטרי לא מאוזן.
פסק הדין שהוציא בג"ץ היום, הותיר את סמכויות השר לקביעת מדיניות כללית, אך שלל התערבות ישירה בחקירות, זאת במטרה למצוא איזון רגיש בין שליטה ממשלתית לזכויות הפרט במדינה דמוקרטית.
השר לביטחון לאומי בתגובה: "מי שמתווה מדיניות הוא הממונה"
איתמר בן גביר, הגיב להחלטה: "בג"ץ שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה". בן גביר הדגיש כי במדינה דמוקרטית "מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".
