הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ דן מהבוקר (ראשון) בכלל העתירות הקשורות לגיוס תלמידי הישיבות. הדיון צפוי להימשך מספר שעות והוא מועבר בשידור חי. המשפט מהווה הזדמנות בין כלל הנוגעים בעניין להשמיע את טענותיהם – שלא מוותרים על ההזדמנות ומביעים את שלל הדעות, מחשבות ותחושות בקרב הציבורים והגופים שאותם הם מייצגים.
מבחר הציטוטים מתוך המשפט הדרמטי:
נציג הממשלה: רוצים להגדיל את יעדי הגיוס של החרדים תוך מודעות לחששות שלהם
עורך הדין הפרטי שמייצג את הממשלה בדיון, דורון טאובמן, פתח את דבריו בהדגשת החשיבות שהממשלה מייחסת לגיוס חרדים, לצד החשש של החברה החרדית מכך: "הממשלה הפכה את החשיבות הראשונה במעלה להגדרת הגיוס של בני הישיבות, אך זו ערה גם לקושי העצום של החברה החרדית, לגיוס בני הישיבות, הן מפני חשש קרדינלי לפגיעה באורח חייהם והן משום החשש לפגיעה בלימוד התורה".
עוה"ד טאובמן מייצג את הממשלה במקום היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, לאחר שאישרה לה ייצוג נפרד בדיון זה.
השופטת דפנה ברק-ארז פנתה אל עו"ד טאובמן, בשאלה האם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות, כבהתאם להיערכות משרד הביטחון. נציג הממשלה השיב בשלילה, וציין כי על הממשלה להיערך לגייס – אך לאו דווקא לגייס ממש. "יש את דוח ועדת שקד, שאומר שיש להיערך – ואני נערך כדי לגייס".
השופט נעם סולברג, תהה בתגובה: "עכשיו בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון בסיסי ומנימלי".
השופט סולברג הוסיף: "מאוד התאכזבתי מתשובתך על המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים כאלו מדי שנה. אז מה החידוש? הלוואי והיה פי שלושה-ארבעה מהמספר הזה. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה".
בהמשך עו"ד טאובמן סינגר על הציבור החרדי והזכיר: "אף אחד מהם לא הפר את החוק". לדבריו, הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". השופטת ברק-ארז הדגישה בפניו: "לא דיני נפשות רק של אברכים – אלא של אזרחים אחרים".
נציג העמדה החרדית: אין לכפות גיוס, ובטח שלא בבית המשפט – חשוב לשמור על זכויותיהם של החרדים
עו"ד שמואל הורוביץ, אשר מייצג ישיבות חרדיות רבות ואת העמדה החרדית בעניין העתירות, טען כי "כפיית גיוס נועדה מראש לכישלון. בבג"ץ רובינשטיין נאמר שזו סוגיה מאוד רגישה שרק הכנסת יכולה להתמודד איתה" – להזכיר, בזמנו נקבע כי חוק הגיוס צריך להתקבל בחקיקה ראשית על ידי הכנסת ולא בבית משפט. עו"ד הורוביץ הסביר כי למרות שהמצב לא תקין כרגע, לא ניתן לשלוח צווים ל-63 אלף בני אדם. בתגובה טען בפניו השופט אלכס שטיין: "אדוני דוגל בהשהייה ארוכה של הנושאים בגלל הרגישויות". נציג העמדה החרדית השיב: "אני דוגל שהחלטות כאלו יתקבל על ידי נציגי ציבור".
בתגובה לדבריו הדגיש השופט סולברג את חשיבות הצורך הקיומי של הצבא, ואת העובדה שהדיון מתנהל בזמן מלחמה, ולכן יש להתייחס אליו. הצטרפה אליו השופטת גילה כנפי-שטייניץ ואמרה כי "זה לא בית משפט. זה החוק".
עו"ד הורוביץ לא נשאר חייב ואמר כי "יש אכיפה בררנית לערבים ובני מהגרים". בתגובה עקצה אותו השופטת דפנה ברק ארז: "אז אדוני כאן בשם עקרון השוויון?"
בהמשך אמר עו"ד הורוביץ כי המצוקה הכלכלית של החרדים חייבת לשחק תפקיד בשיח: "השיח של הגיוס הוא מאוד משמעותי. אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור", טען נציג העמדה החרדית. "מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוחבה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת ברק-ארז אמרה בתגובה: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".
נציגי ארגוני פרו-גיוס: גיוס חרדים יתן כוח לחיילים, אנחנו צריכים פסק דין מחלים
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מארגון "אימהות בחזית", אמרה: "להורים אין יום ולילה, המתח והדאגה משתלטים על כל דבר. השוויון הוא גם בנטל החרדה שבו החרדים לא נוטלים חלק. בעולם החדש, מאז 7 באוקטובר המילים שוויון בנטל אינן עוד מטבע לשון או חזון אחרית הימים".
"למדנו שנדרש צבא גדול עם סדר כוחות מסיבי, בדגש על תפקידי לחימה מסכני חיים. הממשלה לא יכולה לומר בפה מלא שהם מברכים על כל חייל? אין להם תשובה לתת שזה חיוני? המוטיבציה של הציבור המתגייס מושפעת מאי-שיוויון בנטל, הם מסתכלים עליכם בעיניים כלות".
עו"ד טומס מנור, המייצג את "אחים לנשק": "אנחנו מבקשים לגייס בהתאם לחוק זה הכול. הממשלה חייבת לעשות מאמץ לגיוס מירבי בעת הזו, בהתאם לצרכים ובהתאם לאילוצים שהיא קבעה. ברור שאין אפשרות להקים שלושה בקומ"ים חדשים". לדבריו, "אנחנו בתקופה קשה, המשטר והחברה חולים. פסק דין בנושא החשוב הזה, שיסגור את הפרשה הזו יכול לתרום להחלמה".
עו"ד משה שפירא, מפורום איילון לזכויות אדם, טען כי במשך שנים חיכו העותרים להסדר גיוס – ללא הועיל: "החרדים הם לא חלק ממערך המילואים כי אחרי גיל 26 הם פטורים, עשרות מיליוני שקלים עברו בניגוד לחוק, כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו נגררים. זה לא מקרי, זה מתוכנן – התכנון הוא איך מביאים 'שבע שנים שמנות נוספות'". עו"ד שפירא הוסיף: "אנו רואים טיפול מגזרי, הכסף יורד למטה, דרך הישיבות התורניות – המצב זה יוצר מנוף לחץ חברתי וכלכלי על תלמידי הישיבות עצמן. המגזר המשרת בסופו של דבר מגיע לקצה היכולת שלו".
עו"ד גלעד שר, מהתנועה הדמוקרטית האזרחית, אמר: "לממשלה אין סמכות כיום לתמוך במוסדות תורניים עבור מלש"בים חרדיים – זה כתוצאה ממחדל שלה. מצד אחד הממשלה מפרה את הדין והעקרונות המשפטיים החוקתיים, לרבות כמובן עקרון השוויון, ומצד שני משלמת באמצעות התמיכות – משום שהיא עצמה לא הוציאה להם צווי גיוס. זה אבסורד".
נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, סיכם את הדברים שנאמרו על ידי הצדדים: "אומר לי כאן מזכיר הממשלה כי אין כוונה לקבל החלטה שמאריכה את ההחלטה שלא לאכוף גיוס. מנסים לקדם חקיקה, אנו מקווים שהיא תושלם ולא יהיו מהמורות בדרך. יש כאן מעשה מורכב לחוקק את ההתאמות אחרי 7 באוקטובר", אמר.
יש כאן חוק וצריך לפעול בהתאם לחוק. יש את הצבא, שעליו להפעיל את שיקול דעתו ולשקול את השיקולים המבצעיים והשונים".
עו"ד טאובמן חידד כי "הממשלה לא מונעת גיוס באופן גורף. דוח שקדי מדבר על היערכות למצוא פתרון לשילוב חרדים. נכון להיום אם 63 אלף איש יבואו לבקו"ם לא ניתן יהיה לגייס אותם לא רק מבחינת הכמות אלא גם מבחינת אורח החיים. הממשלה חפצה להגדיל את שיעורי הגיוס של החרדים בפה מלא".
