חיים הדר אליהו הוא יהודי פשוט ומחויך בן 50, או לפחות כך הוא נראה במבט ראשון. חיים בעל עבר מטלטל שעובר דרך ילדות בברצלונה, 38 שנים במנזר ואפילו הוסמך לכמורה עד שעבר גיור והפך ליהודי.
יש בתפקידו משהו שלא ממש מסתדר
חיים הדר אליהו (לשעבר וויליאם) נולד בברצלונה לאביו, ישראלי שהתנצר, ולאימו תושבת המקום. אחרי שאביו של חיים טבל והתנצר הוא העביר את חיים ואחיו מבית ספר חילוני לבית ספר נוצרי. כשמגיע לגיל 19 חיים מחליט ללכת ללמוד פיסול במנזר ולאחר שלוש שנים הוא נהיה חלק מהמנזר.
יום אחד שהוא בתפילה בקפלה, מקום התפילה של הנוצרים, הוא מרגיש רצון עז להפוך לכומר. בעקבות כך חיים מודיע על כך לאביו וב-2010 הוא מוסמך לכמורה. "פתאום אתה בגג העולם", משתף חיים. "יש לך נצרות. אתה מרגיש שהיא יותר טובה משאר הדתות. אנשים באים ומקבלים ממך המון בתור כומר, זה מאוד משמעותי". ולמרות זאת הוא מוסיף שיש בתפקידו משהו שלא ממש מסתדר.
"אני רוצה להיות יהודי"
חיים לא היה כומר רגיל. כבר מילדותו למרות שחיו כנוצרים בבית משפחתו הכירו את המסורת היהודית, דיברו עברית ואפילו קיימו חלק מהמנהגים. אליהו מספר שלכמרים יש שנאה עזה כלפי היהודים. הוא מסביר שהיא נובעת מהקנאה שלהם והיא מבעבעת בלבבותיהם.
נקודת המפנה של חיים הייתה ביום כיפור בו התפלל את תפילת "כל נדרי". "באותו רגע שאני שר 'כל נדרי', אני מרגיש שזה פותר אותי מכל הנדרים שעשיתי עם הכנסייה. ובפנים שמעתי את הלב שלי אומר: 'אני רוצה להיות יהודי'", מספר.
"התרגלו ללכת על יהלומים"
חיים מתגייר ומגיע לארץ. בפורים לפני שנה הכיר את אשתו וביולי האחרון הם התחתנו. "לפעמים אני מרגיש שהיהודים הם כמו נסיכים שהתרגלו ללכת על יהלומים", חיים מסכם. "ובגלל שהם הולכים עליהם הם לא מודעים לאוצר שהנמצא מתחת לכפות רגליהם. הגרים מזכירים ליהודים את האוצר שנחבא מהם", הוא מסיים.
ב2 למרץ 2016 פגשתי אותו בטולדו ליד בית הכנסת העתיק והילה לנו שיחה נעימה מאד לאחר שזיהיתי שעל הצלב יש מגן דוד.
בשיחה הוא סיפר לי את סיפורו האישי וניסיתי לשכנע אותו לא לחיות בבועה שלו.אדם מקסים שאני שמח שמצא את האמת והתאחד עם משפחתו היהודית.