ראש השנה התשפ"ו יחל ביום שני בערב, 22 בספטמבר 2025, ויסתיים ביום רביעי בערב, 24 בספטמבר. זהו יום דין על כלל האנושות והיחיד, כשעיקר הדין תלוי בישראל וארץ ישראל. מצוות היום: שביתה ממלאכה, קידוש, תפילות מיוחדות ושמיעת קול שופר.
זמני החג
כניסת החג: 22 בספטמבר – יום שני: בירושלים 18:00, בתל אביב 18:17, בחיפה 18:09, בבאר שבע 18:18, בטבריה 18:07, בצפת 18:09, באילת 18:06, בקריית שמונה 18:04, בעזה 18:09.
צאת החג: 24 בספטמבר – יום רביעי: בירושלים 19:10, בתל אביב 19:12, בחיפה 19:11, בבאר שבע 19:11, בטבריה 19:09, בצפת 19:09, באילת 19:10, בקריית שמונה 19:09, בעזה 19:13.
יומיים של חג
למרות שהתורה קבעה יום אחד, בפועל חוגגים יומיים: בעבר מחמת ספק קידוש החודש, וכיום, גם שהלוח קבוע משמרים את המסורת. היום הראשון מדאורייתא. השני, מדרבנן.
הסימנים בסעודת החג
בסעודות ראש השנה נוהגים לאכול מאכלים המסמלים ברכה לשנה החדשה, כשעל כל מאכל נאמר "יהי רצון":
- חלה בדבש – "שתהיה שנה טובה ומתוקה".
- תפוח בדבש – סמל מתיקות ותקווה.
- רימון – "שירבו זכויותינו כרימון".
- דגים – "שנפרה ונרבה כדגים".
- ראש של כבש או דג – "שנהיה לראש ולא לזנב".
- מאכלים הנזכרים בגמרא: קרא, רוביא, כרתי, סילקא ותמרי – כל אחד עם בקשה התואמת את שמו.
קהילות שונות הוסיפו סימנים לפי לשונן ומנהגיהן, כמו גזר באידיש ("מערן" = להרבות). העיקר, מדגישים הפוסקים, הוא הכוונה והבקשה, ולא עצם המאכל.
תקיעת השופר
המצווה המיוחדת לראש השנה היא שמיעת קול שופר. זמנה של התקיעה ביום, ולכתחילה מהנץ החמה. בבתי הכנסת נהוג לתקוע בשופר במהלך תפילת שחרית – לאחר קריאת התורה ולפני תפילת מוסף.
כדי לצאת ידי חובה מן התורה די בשמיעת תשעה קולות – תקיעה, תרועה ותקיעה שלוש פעמים. אולם בשל ספקות מהי בדיוק התרועה (גניחות או יבבות), נקבעו כמה צירופים: תשר"ת, תש"ת ותר"ת, שחוזרים עליהם שלוש פעמים – סך הכול שלושים קולות.
תשליך
ברחבי קהילות ישראל נהוג לצאת אחר מנחה של היום הראשון למקום מים, נהר, מעיין או ים ולאמר את פסוקי "ותשליך במצולות ים כל חטאותם".
ברכת שהחיינו ביום השני
כיוון שהחג נמשך יומיים, ביום השני נהוג לחדש דבר, פרי עונתי או בגד חדש כדי לברך עליו "שהחיינו" יחד עם הקידוש או תקיעת השופר.
תפילה ופיוטים
תפילות ראש השנה מתמקדות בהמלכת ה' ובגילוי מלכותו בעולם, ולא בווידוי אישי. המחזור כולל פיוטים רבים – "מלכויות", "זיכרונות" ו"שופרות" – שמבטאים את הנושאים המרכזיים של היום.
בראש השנה נוהגים לברך איש את רעהו ב"כתיבה וחתימה טובה" או "לשנה טובה תיכתב ותיחתם". לצד הברכות הפורמליות, תמיד אפשר לאחל בפשטות: שנה טובה וחג שמח.
שנה טובה!