צום י"ז בתמוז – זמני הצום, הלכות עיקריות ומשמעות היום

צום י"ז בתמוז יחול ביום ראשון הקרוב, ה-13 ביולי. צום זה מציין את הבקעת חומות ירושלים ערב חורבן בית שני. הצום פותח את שלושת השבועות של תקופת האבלות הלאומית, המכונה "בין המצרים", הנמשכת עד לתשעה באב.

זמני כניסת הצום

צום י"ז בתמוז יחל עם עלות השחר ויסתיים עם צאת הכוכבים.

ירושלים: 4:31

תל אביב: 4:32

חיפה: 4:29

באר שבע: 4:34

זמני יציאת הצום

ירושלים: 20:13

תל אביב: 20:11

חיפה: 20:15

באר שבע: 20:12

למה צמים בי"ז בתמוז?

הסיבה העיקרית לצום י"ז בתמוז היא הבעת חומות ירושלים על ידי כוחותיו של המצביא הרומי טיטוס לפני כ-2,000 שנה. אירוע זה פתח את שלב סיום הקרבות על העיר, שהסתיימו שלושה שבועות לאחר מכן בתשעה באב, חורבן בית המקדש השני.

חז"ל מנו חמישה אסונות מרכזיים שהתרחשו בתאריך זה לאורך ההיסטוריה:

• הבקעת חומות ירושלים – לאחר שלוש שנות מצור, הצליחו הרומאים לפרוץ את חומות העיר, כאשר הרעב הקשה בתוכה החליש את כוחות התושבים.
• שריפת ספר תורה על ידי אפוסטמוס הרשע – אירוע שזעזע את העם ופגע בקדושת התורה.
• העמדת צלם בהיכל – פסל הוכנס לבית המקדש, חילול בוטה של קדושת המקום.
• שבירת לוחות הברית – ביום זה לפי המסורת, ירד משה מהר סיני, ראה את חטא עגל הזהב – ושבר את הלוחות.
• ביטול קורבן התמיד – בתקופת מלכות יוון חדלו מלהקריב את הקורבן היומי בבית המקדש לאחר שפעם אחת, במקום כבשים, העלו הרומאים מהחומה שני חזירים.

הלכות תפילה

• יש להוסיף "עננו" בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה. מי שאכל בטעות במהלך הצום והמשיך להתענות: אם אכל שיעור של כזית – לא יאמר "עננו". אם אכל פחות מכזית – רשאי לומר "עננו".
• אומרים סליחות לאחר תפילת שחרית.
• לאחר שחרית ומנחה מוסיפים את תפילת "אבינו מלכנו".
• קוראים בתורה בפרשת "ויחל" – רק אם יש שישה צמים מן המניין.

הלכות נוספות

• פטורים מהצום: חולים, נשים הרות, מניקות, יולדות עד 30 יום, ילדים מתחת לגיל מצוות, זקנים ותשושים.
• צחצוח שיניים מותר בזהירות, ללא בליעת מים.
• מותר לבלוע תרופות בלי מים אם אין להם טעם.

ימי בין המצרים

התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב מכונה "שלושת השבועות" או "ימי בין המצרים", ובה נוהגים מנהגי אבלות על חורבן בתי המקדש ואסונות נוספים בתולדות העם היהודי.

הלכות ימי בין המצרים

• נישואין – רובם נמנעים מנישואין בין י"ז בתמוז לט' באב. ספרדים מייחסים איסור רק מראש חודש אב עד ט' באב. למרות זאת – הראשון לציון והרב הראשי לשעבר, הרב יצחק יוסף, פרסם פסק הלכה מיוחד שבו קבע כי בעקבות המלחמה באיראן והלחימה בעזה, ניתן לערוך חתונות גם בימי בין המצרים, לא רק לבני עדות המזרח – אלא גם לאשכנזים. לדברי הרב, בשעת דחק מובהקת כמו זו, כאשר אין אפשרות להינשא במועדים רגילים, ניתן ואף ראוי להקל. הוא הדגיש כי גם מנהג ירושלים להינשא בימים אלו, ואף כתב בפירוש: "המחמיר בזה יוצא שכרו בהפסדו".
• ברכת שהחיינו – אסורה על פרי חדש ובגד חדש בכל ימי בין המצרים, למעט בשבתות עד ראש חודש אב (ושבתות לאחר מכן מומלץ להחמיר). מותרת במקום מצווה או צורך, כגון חולה או תינוק.
• שמיעת מוזיקה ונגינה – אסור לנגן או לשמוע מוזיקה, למעט במקום מצווה או צורך כלכלי. שירה בפה מותרת.
• תספורת והיגיינה – מותר לספר ולהסתפר מי"ז בתמוז עד שבוע ט' באב, פרט לשבוע ט' באב שבו אסור. לא גזרו איסור על נשים בתספורת.
• ריקוד – אסור לרקוד בכל ימי בין המצרים.
• כביסה ולבוש – אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים בשבוע ט' באב, למעט לצורך. מותר לגהץ ולנקות נעליים.
• אכילה ושתייה – אסור לאכול בשר מראש חודש אב עד ט' באב, למעט בסעודות מצווה ובמקרים של צורך. יש הנוהגים להימנע משתיית יין בשבוע ט' באב.
• שמחה וקניות – מצמצמים שמחות, קניות לבגדים ותכשיטים ומסיבות. מותר לקנות לצורך חיוני או אם יש חשש להפסד.