ברחבי העולם מציינים היום (ה') את צום גדליה, שנקבע בעקבות רצח גדליה בן אחיקם, שמונה בידי הבבלים על היהודים שנותרו בארץ לאחר חורבן בית המקדש הראשון. הרצח חיסל את שארית המנהיגות היהודית בארץ והוביל לבריחה למצרים ולגלות ממושכת.
הרקע ההיסטורי לצום גדליה
גדליה בן אחיקם ניסה לשקם את ההתיישבות היהודית בארץ החרבה ולעודד חקלאות ויציבות. אך ישמעאל בן נתניה, נצר לבית דוד, קשר נגדו ורצח אותו יחד עם אנשיו. חז"ל קבעו בעקבות האירוע יום צום לאומי, באמרם: "מיתת צדיקים שקולה כחורבן בית המקדש".
צום גדליה מצטרף לשלושה צומות נוספים הקשורים לחורבן הבית: עשרה בטבת, י"ז בתמוז ותשעה באב. על פי נבואת זכריה, ימים אלה יהפכו בעתיד לימים של שמחה וחגיגה, תקווה שמלווה את עם ישראל עד ימינו. מעבר לזיכרון ההיסטורי, צום גדליה מהווה תזכורת למחיר הקשה של שנאת אחים ופילוג פנימי. במקום שבו יכלה לקום מחדש התיישבות יהודית בארץ ישראל, התנקשות אחת חיסלה את התקווה והובילה לגלות נוספת. המסר הזה אקטואלי גם בימינו.
זמני סיום הצום – תשפ"ו
ירושלים 18:55, תל אביב 18:53, חיפה 18:54, באר שבע 18:55, פתח תקווה 18:52, מודיעין 18:54, נתניה 18:53, אשדוד 18:53, אשקלון 18:53, צפת 18:54, טבריה 18:52, אילת 18:52, קריית שמונה 18:49.
"גשר אל הגאולה"
למרות שהוא נחשב לצום "קל" מבחינה הלכתית, צום גדליה מתקיים בעשרת ימי תשובה, ימי השיא הרוחני של השנה. לפי תורת הקבלה, הוא משלים את פעולת השופר בראש השנה ומהווה חלק מתהליך של זיכוך והמתקה רוחנית בדרך ליום הכיפורים. בחסידות מדגישים כי שמו של גדליה נגזר מהמילה "גדלות", ורואים ביום זה הזדמנות להתחזקות רוחנית מיוחדת. יש הרואים בצום גדליה גשר בין ראש השנה ליום הכיפורים, חיבור בין דין לרחמים, בין חורבן לתקווה.
נדמה כי הצום מזכיר לנו כיצד פילוג עלול להביא לחורבן, ולעומת זאת, אחדות עשויה להבטיח עתיד של שגשוג ובנייה.
