שבועות לאחר הפיגוע מסיבת החנוכה בחוף סינדי שבאוסטרליה, רוזליה – שנפצעה מהירי ושרדה את האירוע – סיפרה בראיון ל"ניו יורק טיימס" על רגעי הפיגוע ועל היחס שקיבלה בבית החולים בזמן האשפוז.
"שינו לי את השם בבית החולים – מחקו את הזהות שלי"
רוזליה סיפרה כי בשניות הראשונות כלל לא הבינה שמדובר בפיגוע. לדבריה, רק לאחר שכדורים נורו לכל עבר, הבינה מה קורה. "זה היה מאוד מאוד מפחיד". זמן קצר לאחר מכן, נפגעה מרסיסי ירי בראש.
בעלה גרגורי, סיפר כי הבחין שאשתו מדממת – אך לדבריו לא ניתן היה להרים את הראש או לזוז מהמקום בשל הירי. "דאגתי לה, דאגתי לבת שלנו". לדבריו, קליעים פגעו סמוך מאוד אליו, כששלושה מהם נעצרו בסמוך לכף רגלו.
עוד באותו הנושא
- טראמפ: "איראן רוצה עסקה אבל צריכה לחטוף עוד, לעולם לא יהיה לה גרעין"
- פיקוד המרכז האמריקני עדכן כי במסגרת המצור הימי שחודש לפני 9 ימים, הוסטו 12 כלי שיט מסחריים ואחד הושבת, במטרה למנוע תנועת ספינות מנמלי איראן ואליהם
- הסנאט האמריקני דחה על חודם של שני קולות הצעה שמטרתה להגביל את סמכויותיו של הנשיא טראמפ במערכה נגד איראן
- שירה ואחדות בכותל בסיום צום תשעה באב

רוזליה פונתה לבית החולים ליברפול, שם אושפזה תחת שם אחר – "קרן ג'ונס". לדבריה, צוות בית החולים עדכן אותה כי שמה הוחלף והיא קיבלה צמיד אשפוז ללא אזכור דתי. לדבריה, המהלך גרם לתחושת פגיעה עמוקה בזהותה, והעצים את תחושת הניכור לאחר הפיגוע.
היא סיכמה את חווייתה מאז הפיגוע ואמרה כי מעבר לפציעה הפיזית, היא חשה שזהותה נלקחה ממנה. "זה נורא. כאילו גזלו ממני את מי שאני".

"לא מרגישים בטוחים יותר"
רוזליה סיפרה שהיא ובני משפחתה חיים באוסטרליה כ-40 שנה, לאחר שעזבו מדינה קומוניסטית במטרה לבנות חיים טובים ובטוחים יותר. "התאהבנו באוסטרליה", אמרה, אך הוסיפה כי בשנתיים האחרונות תחושת הביטחון נעלמה לחלוטין. "לא הרגשנו בטוחים אפילו יום אחד. הממשלה לא הקשיבה למה שקורה – וכך הגענו למצב הזה".

הגיע הזמן לחזור הביתה לישראל. תחזקו פה את המדינה ותחזירו שטחי מולדת שהערבים השתלטו עליהם.
למה צריך איזכור דתי בבית חולים?