הדגים נעלמים מהמדפים, צריכת העוף מזנקת והרימונים נמכרים בכמויות שמספיקות כמעט לשנה שלמה. רגע לפני שהמשפחה מתיישבת סביב השולחן, משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של הישראלים לקראת ראש השנה ומהם עולה תמונה ברורה: כשזה מגיע לשולחן החג, אנחנו לא מתפשרים על המסורת.
אוהבים אמנון וסלמון
בישראל כל אדם צורך בממוצע כ־20 ק"ג של דג שלם בשנה – כלומר כ־180 גרם בשבוע. בשבוע שלפני ראש השנה צריכת הדגים מזנקת בכ־47% לעומת שבוע רגיל, כשהדגים הפופולריים ביותר הם האמנון (43% מהמכירות) והסלמון (34%). בעשור האחרון גדלה אספקת הדגים בישראל בכ־67%, ורובם הגדול (כ־94%) מגיעים מיבוא. רק חלק קטן מכמות הדגים מיוצר מקומית בחקלאות מים או בדיג בים ובכנרת. בהשוואה לעולם, הצריכה בישראל מעט נמוכה מהממוצע העולמי שעומד על 20.8 ק"ג בעולם.
בשר מעל לממוצע
ב־2024 צרך הישראלי הממוצע כ־19 ק"ג בשר בקר בשנה – עלייה של כ־8% לעומת השנה הקודמת. בסך הכול שווקו כ־188 אלף טון בשר, שמתחלקים כך: כשליש (29%) נשחט בישראל, כרבע (19%) מיובא כטרי־מצונן, והמחצית (52%) מגיעה כבשר קפוא מחו"ל.
בשבוע שלפני ראש השנה הצריכה בדרך כלל קופצת בחדות – כ־64% יותר רכישות מבשבוע רגיל. בשנים האחרונות קודמו רפורמות להגברת היבוא: נפתח יבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה, הוארכו חיי המדף של בשר מצונן כדי לאפשר יבוא ממדינות רחוקות, ובמחצית השנייה של 2022 בוטל לחלוטין המכס על יבוא בשר מצונן.
בהשוואה לעולם, ישראל נמצאת מעל ממוצע ה־OECD שעומד על 13.4 ק"ג לנפש, אך עדיין רחוקה מהמדינות המובילות בצריכת בקר – ארגנטינה (33.1 ק"ג לנפש), ארה״ב (23.3 ק"ג) ואוסטרליה (23 ק"ג).
צריכת העוף גבוהה במיוחד
ב־2024 צרך הישראלי הממוצע כ־49 ק"ג עוף בשנה – אחת מהצריכות הגבוהות בעולם. בשבוע שלפני ראש השנה נרשמת עלייה של כ־29% לעומת שבוע רגיל, ובענף פועלים כיום כ־590 מגדלים מקומיים. בהשוואה עולמית, הצריכה בישראל גבוהה בהרבה מהממוצע במדינות ה־OECD (21.8 ק"ג לנפש), ועוקפת גם מדינות כמו ארה"ב (34.9 ק"ג), פרו (33.1 ק"ג) ואוסטרליה (31.5 ק"ג).
משקאות , גלידות, ומוצרי קוסמטיקה
יבול הרימונים בעונת 2024/2025 מוערך בכ־40 אלף טון. בעבר הענף היה קטן והתרכז בעיקר במכירת פרי שלם בחגי תשרי. לפני כ־20 שנה פיתח מנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) מכונה לפריטת רימונים, שאיפשרה לשווק גרגרים מוכנים לאכילה ולפתח מוצרים נוספים – כמו מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות, שמן ומוצרי קוסמטיקה. בעקבות הביקוש בארץ ובעולם הורחבו הנטיעות לכ־18 אלף דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ־1,000 דונם צעירים, המעובדים על ידי כ־200 מגדלים.
עם זאת, בשנים האחרונות הרווחיות ירדה, וחלק מהחקלאים – בעיקר במשקים משפחתיים – עקרו מטעי רימונים ועברו לגידולים אחרים. הצריכה לנפש בישראל עומדת על כ־3.5 ק"ג בשנה (כולל מוצרי רימון), ובשבוע שלפני ראש השנה נמכרים כ־15% מכלל הכמות השנתית.
הרימון נחשב לפרי בריא במיוחד, עשיר בנוגדי חמצון, ויטמין C וברזל. זני הרימונים העיקריים שמשווקים בישראל הם "עמק", "עכו" ו"שני" (מוקדמים), "וונדרפול" (מאוחר), ובשנים האחרונות גם הזן "נטע" שמבשיל כבר ביולי.
הצפון מוביל בתפוחים
בישראל מגדלים כ־20 אלף דונם מטעי תפוחים. יבול 2024 עמד על כ־65 אלף טון, ובעונת 2025 הוא צפוי לעמוד על כ־60 אלף טון. הישראלי הממוצע צורך כ־14.1 ק"ג תפוחים בשנה. לקראת ראש השנה צריכת התפוחים מזנקת – כ־74% יותר תפוחים נמכרים בהשוואה לשבוע ממוצע. הזנים הנפוצים הם "סמיט" (ירוק), "חרמון סטרקינג" (אדום), "מוזהב" (צהוב), "פינק ליידי" (ורוד־ירוק) ו"גאלה" (אדום). בעולם מייצרים מדי שנה כ־84 מיליון טון תפוחים, כשסין מובילה עם 48 מיליון טון, ואחריה האיחוד האירופי, ארה"ב וטורקיה. בישראל כ־90% מהתפוחים גדלים בצפון – בגליל ובגולן. לצד היבול המקומי, בשנת 2024 יובאו לישראל כ־58 אלף טון תפוחים, בעיקר מאיטליה, ארה"ב וצרפת.
היין זוכה גם להכרה בינלאומית
הישראלי הממוצע שותה כ־6 ליטרים של יין בשנה – הרבה פחות בהשוואה למדינות אירופה וארה"ב. בצרפת למשל צורכים כ־46 ליטרים לנפש בשנה, ובפורטוגל, שמובילה את העולם, המספר מגיע ל־51 ליטרים. בישראל אין העדפה ברורה בין יין אדום ללבן, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה בצריכת יינות לבנים וגם ביינות מבעבעים, בהתאם למגמה העולמית. בארץ מגדלים כ־47 אלף טון ענבי יין בשנה על פני כ־65 אלף דונם, בעיקר ברמת הגולן, הגליל העליון, הרי יהודה, ירושלים ומישור החוף הדרומי. הייצור המקומי עומד על כ־45 מיליון בקבוקי יין וכ־11 מיליון בקבוקי תירוש בשנה. כ־70% מהכרמים נטועים בזנים אדומים, בהם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו. היין הישראלי זוכה גם להכרה בינלאומית – עם מדליות זהב בתחרויות יוקרתיות וייצוא שהגיע ב־2024 לכ־65 מיליון דולר, בעיקר לארה"ב אך גם לצרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.
הנתונים מגלים מה שכולנו יודעים וכנראה גם מרגישים – חגי תשרי הם לא רק זמן של תפילות וברכות, אלא גם של שולחן חג עמוס בסמלים, בטעמים ובמסורות שעוברות מדור לדור. מהדג ועד הרימון, מהעוף ועד היין – הצריכה אולי משתנה משנה לשנה, אבל ההרגל לשבת סביב השולחן עם המשפחה ועם המאכלים המוכרים נשאר חזק כשהיה.
