במהלך הניקיונות במטבח, רבים מאיתנו נתקלים במוצרים ללא סימון 'כשר לפסח'. מתוך החשש לחמץ, אנו ממהרים להשליכם – אך בפועל, מדובר לעיתים במוצרים שכלל לא מכילים חמץ. גם אם הם לא מתאימים לשימוש בחג, אין סיבה לזרוק אותם. שכן, ניתן להחזיקם עד לאחר הפסח.
לפניכם רשימת ה'אל תזרוק' מאת הרב יוסף זריצקי. סידרנו את הרשימה על פי קטגוריות – ובכל קטגוריה לפי סדר הא-ב.
מוצרי מזון בסיסיים
אגוזים – אגוזים על כל סוגיהם, אינם צריכים כשרות כלל ואין לזרוק אותם גם אם מדובר בחבילות פתוחות.
אבקת אפיה – אין בה חמץ.
אורז – אורז אינו חמץ. הספרדים שנוהגים לאכלו בפסח יכולים להשתמש באורז לאחר שבררו אותו כהלכה. גם לדעת האשכנזים וקהילת יוצאי מרוקו, אין לזרוק את האורז ואין צורך למכור אותו במכירת חמץ.
אינסטנט פודינג – על כל טעמיו, אינו חמץ, ואין צורך לזרוק.
במבה – אין בה חמץ ואין צורך לזרוק אותה מהבית.
ג'לי – אינו חמץ על כל טעמיו.
גלידות – הגלידות הפשוטות על כל טעמיהן, אין בהם חמץ ולא צריך לזרוק אותן. יוצאות מן הכלל הן הגלידות המכילות עוגיות, וופלים וכו' שיש לגמור לפני פסח.
עוד באותו הנושא
- נשיא המדינה הרצוג בהצהרה לקראת תשעה באב: "בחירות אינן מלחמת אזרחים"
- המוח היהודי: ראש ממשלת הונגריה, פטר מדיאר, צפוי להציע לשחמטאית היהודייה יהודית פולגאר להתמנות לנשיאת המדינה
- שורד השבי רם ברסלבסקי שיתף ברשתות החברתיות כי החליט להסיר קעקוע מגופו: "לא אשכח בימים השחורים שלי בעזה, בשיא החום המחבל הכריח אותי ללבוש ז'קט על מנת שלא יראו את הקעקוע שלי במידה ומישהו יצליח לחדור למקום שבו הוחזקתי, והכתובת קעקוע הזה היא מה שהסגיר אותי יהודי. שזה אבסורד, כי ליהודי אמיתי לא אמור להיות קעקוע על גופו
- חוק יסוד לימוד תורה עבר בקריאה סופית 63-52

גרעיני חיטה – גרעיני חיטה אינם חמץ. צריך לזכור שאנו אוכלים מצות מגרעיני חיטה ולכן למי שנשארו גרעיני חיטה, וכן גריסים, אפשר להשאיר אותם בבית.
דבש – אין בו בעיה, נא לא לזרוק.
דגים – כל סוגי הדגים הטריים הנמכרים בחנויות כשרים לפסח. אפשר לשטוף היטב ולהשתמש. בעבר היו מקרים שמצאו בקרביים של הדגים לחם, אולם כיום משרד הבריאות מחייב את מגדלי הדגים בארץ שלא להאכיל את הדגים יומיים לפני הדיג כדי שקיבתם של הדגים תהיה ריקה.
דייסת קורנפלור לתינוקות – אין בה ולו גרם אחד של חיטה כי היא מיועדת לתינוקות אלרגנים לגלוטן. אין צורך לזרוק!
חומץ – יש עדות שאינן משתמשות בחומץ בגלל האותיות חמץ המצויות בשמו. חשוב להדגיש שבחומץ אין כלל חמץ, כל שכן בחומץ הסינטטי שמקורו מנפט.
חומצת לימון – מיוצרת מחיטה או מטפיוקה. בממתקים רבים מצויה חומצת לימון ולכן במקום ששמה מופיע ברשימת הרכיבים – צריך לבער לפני פסח.
חילבה – אין בה חמץ.
חלב ומוצריו – בעבר כשחלבו את הפרה ידנית, חששו שמא הגוי או היהודי אכל חמץ בשעת החליבה ולכן הכינו חלב מלפני פסח. היום אין כל אפשרות בעת החליבה ובהמשך היצור שיכנס איזשהו מרכיב, לאו דווקא חמץ, לתוך מוצרי החלב והגבינה. יש לשים לב כי במוצרי החלב כשרים לפסח לעתים מוסיפים תוספות שהן בגדר קטניות שהאשכנזים אינם אוכלים, אבל בכל מקרה לא צריך לזרוק.

טופי – בתוצרת הארץ אין חמץ. הטופי המיוצר כאן מורכב רק בסוכר ותמציות.
טחינה – מכילה שומשום טהור טחון ואין בה כל חמץ. גם לדעת האשכנזים שלא אוכלים קטניות, לא צריך למכור אותה.
יין – מיקבי הארץ כשר לפסח כל השנה, לפי הסימון על האריזה.
ליקר – אין בו חמץ אך עלול להכיל קטניות, יש לשים לב לתווית.
מיונז – אין בו חמץ.
מים – אינם צריכים בשרות לפסח. ולכן אין צורך לקשור את הברז או לסנן. מים מינראליים מחברת נביעות או מי עדן, לא צריכים כלל כשרות לפסח. ולכן אם אין להשיג בקבוקים עם תווי כשרות אפשר לשתות מים ללא כשרות לפסח, ללא כל בעיה.
מיץ לימון – בדרך כלל עשוי ממים, מרכז לימון ומחומר משמר. במקרה כזה אין לזרוק את מיץ הלימון.
סוכר – אינו חמץ והוא כשר לפסח כל השנה. כל המפעלים בארץ ובעולם בהם נארז הסוכר מקפידים שלא להכניס אוכל לקווי היצור. יש חדרי אוכל נפרדים ורק שם מותר לאכול. הבעיה היא שבמרכולים הסוכר נמצא לרוב ליד הקמח, וחוששים שמא שקית קמח נקרעה וקמח עף על הסוכר, ובפסח קמח אוסר במשהו. לכן נזהרים לקנות סוכר כשר לפסח. אבל מעיקר הדין, בסוכר עצמו אין בעיה.
סוכר וניל – אין בו חמץ ואפילו לא צריך הכשר מיוחד לפסח. אבל לא פעם מקומו של סוכר הווניל הוא ליד הקמח ולעיתים נשפך מעט קמח על האריזות, אבל אם מדובר באריזות נקיות וארוזות, אין לזרוק.
סילאן – אין בעיית חמץ לא לזרוק.
עופות – כיום ההוראה למגדלי העופות היא, שחודש לפני פסח מאכלים אותם בתערובת שאין בה חמץ ואין כל בעיה בעופות טריים.
פירות יבשים – מהארץ ומהעולם אין כל צורך לזרוק ואין בהם גרם אחד של חמץ. לדעת הרמ"א המנהג הוא שלא לאכול פירות יבשים מכיוון שבזמנו הכילו חמץ. כיום בשום פרי יבש אין חמץ. החומר הלבן על התאנה, שאנשים חושבים בטעות לקמח, מקורו בסוכר תאנה. בשזיפי מירון 'שזיפרון' הייבוש נעשה בשמש. גם בתמרים מבריקים בהכשר של הרב דידי – הברק מקורו בגלוקוז תירס ולא בחמץ. הכלל הוא, שפירות יבשים ללא הכשר לפסח, אין לאכול, אולם גם לא לזרוק.
פריכיות אורז – יש לשים לב שאין בהם תוספת של סובין, שיבולת שועל או חמשת מיני דגן ואז יש לבער. לאוכלי קטניות יש הכשרים מיוחדים לפריכיות של אורז בפסח.
צ'יפס – אינו חמץ גם החבילות ללא כשרות מיוחדת לפסח.
קוקה קולה – קולה זירו אין בה חמץ.
קטשופ – אין בו כל חמץ.

קינואה – סוג של קטנית ואינו מחמשת מיני דגן כפי שיש הטועים לחשוב. ברכתו פרי האדמה ואפשר לאכול בפסח, למי שאוכל קטניות, כמובן אחרי ברירה.
רוטב סויה – עשוי מקטניות. יש סוגים שונים המכילים חומרים שונים. היכן שכתוב כי אינו מכיל גלוטן הרי שאינו חמץ ולא לזרוק בפסח.
ריבות – אינן חמץ על כל סוגיהן.
ריץ' – לא לזרוק אין בו שום מרכיב של חמץ.
שוקולד – אינו חמץ למעט שוקולדים שיש בהם רכיבי חמץ כוופלה ועוגיות. כשרות לפסח על פי המצוין בתווית.
שוקולית – מכיל קטניות אך אינו חמץ ואין לזרוק.
שיבולת שועל – כחומר גלם אינו חמץ רק במגעו עם מים נהפך לחמץ. גרגיר שיבולת השועל עובר מעיכה במכבש ואין בייצור הקווקר שום תהליך של הרטבה או לחות. כמובן שאסור להשתמש בקווקר בפסח, אבל, קווקר בצורתו הגולמית, אינו חמץ ולכן לא צריך לזרוק אותו, אלא ניתן לשמור לאחר הפסח. או למכור.
שלגוני קרח – אין בהם חמץ ולא לזרוק.
שמרים – טריים או יבשים אינם חמץ. אומנם הם מחמיצים את העיסה, אך בעצמם אינם חמץ. לא צריך לזרוק.
תה – על כל סוגיו אינו חמץ ואף אין צורך בכשרות לפסח. בחליטות צמחים יש בעיה, אין לזרוק אבל גם לא להשתמש בפסח.
מוצרי ניקיון וטיפוח
אבקות כביסה – כולל מרככי כביסה ומלבינים אינם זקוקים להכשר מיוחד לפסח. ניתן להשתמש בפסח באותן אבקות כביסה ללא צורך בתחליף.
דאודורנטים – אינם חמץ ומותרים לשימוש בפסח.
חוט דנטלי – כשר לפסח תמיד.
כפפות לטקס – כפפות הלטקס בהם אנו משתמשים במפעלי התרופות אינן מכילות שום חומר נלווה כלל. הכפפות בבתי החולים מכילות טלק שמקורו במחצב מינרל, או מטלק שמקורו מעמילנים שאינם חמץ. מותר להשתמש בפסח.
סבון גוף – אינו חמץ ואינו צריך הכשר.
שמפו – על כל סוגיו, מרככי שיער, קרם לחות, קרם גוף – אין לזרוק ניתן להשתמש באותן אריזות גם בפסח ולא צריך להחליף.
חומרי ניקיון – כולל סבון כלים, ספריי לחלונות, נוזל לניקוי רצפות וכו' אין בהם חמץ ואין צורך בהכשר לפסח. מוצרי ניקיון אינם זקוקים לכשרות בכל השנה וגם לא להכשר מיוחד לפסח.

כלי בית, חד פעמי ואריזות
חד פעמי – מפות ניילון, ניירות פרגמנט לאפיה, מנג'טים לעוגות, ניירות עטיפה לארונות ומדפים, אין בהם כל בעיה ואינם צריכים כשרות מיוחדת לפסח! הרב זריצקי הלך ושאל בכל בתי הדין החשובים בירושלים ובבני ברק ותשובתם היתה חד משמעית שאין כל צורך להקפיד על כך. כלים חד פעמיים, סכום חד פעמי, כוסות חד פעמי. לא נמצאו עקבות חמץ הראוי לאכילה ולכן לא צריכים כשרות לפסח. כלים חד פעמיים אינם צריכים כשרות גם לא לכל השנה. מנג'טים – לעוגיות אין כל בעיה וגם לא צריך כשרות כל השנה.
מפיונים – אין כל בעיה לפסח ולא צריך לחפש מפיונים עם תווית של כשרות לפסח.
נייר כסף – ניילונים, מפות ניילון חד פעמיות, תבניות אלומיניום, אין בהם חמץ ואינם זקוקים לכשרות בכל השנה.
ניר פרגמנט לאפיה – אין בעיה לפסח.
עמילן – מצוי במפות מבד. יש אנשים שלא משתמשים בפסח במפות מבד שהמכבסה עמלנה. למעשה, אין בעיה בעמילן במכבסות. כיום המכבסות משתמשות בדבק פלסטי מהול במים כדי להקנות נוקשות לחולצות ומפות בד ולא מדובר בחמץ.
פילטרים של מסנני מים – עד כה לא נמצא כל חמץ או בעיה בפילטרים של המים.
קסמי שיניים – כשרים לפסח כל השנה.
תוספי תזונה ותרופות
ויטמינים – ברובם אינם חמץ, וגם אם כן, רובם אינם ראויים לאכילת כלב לכן אין לזרוק אותם אלא לסגור בארון. מי שחייב להשתמש בפסח בויטמינים, חשוב שישתמש רק בתוצרת הכשרה לפסח.
תרופות – קופות החולים מפרסמות רשימה עדכנית של תרופות הכשרות לפסח. חולה שלוקח תרופה מסוימת ואינו מוצא אותה ברשימה, יכול להתייעץ עם רופאו אם יש תרופה גנרית (חיקוי תרופה ע"י יצרן אחר) כשרה. במידה ואין, יחזור לרופא וישאל האם יכול לעשות הפסקה של שבוע. במידה ולא יכול – חייב להמשיך לקחת את התרופה.
קטניות ודגנים
גרעינים ופיצוחים – פיצוחים לא קלויים אינם חמץ. אולם, הפיצוחים הקלויים ברוב החנויות נקלים בתערובת של קמח מים ומלח ומדובר בחמץ גמור.

דיאט – באספרייטים (ממתיק מלאכותי) המצוי במוצרי הדיאט יש ודאי קטניות וחשש חמץ! ולכן הרב לנדאו והעדה החרדית אינם מאשרים לפסח שום משקה קל שהוא דיאטתי. הרב רובין נותן כשרות למשקאות דיאטטיים כאשר יש בהם חומר בשם "סוכרלוז" שכשר לפסח.
כמון – לדעת הראשון לציון הרב שלמה עמאר שליט"א מדובר בחמץ גמור. יש שהקלו וכל אדם יעשה כפי דעת רבותיו.
מרגרינה – עשויה מקטניות אך אין בה חמץ. לדעת האשכנזים יש לסגור בארון.
משקאות חריפים – במשקאות מתוצרת הארץ אין חמץ ואין לזרוק, למעט ויסקי, בירה וודקה טקילה שהם חמץ. משקאות חריפים מחו"ל הם בגדר חמץ גמור ויש למכור אותם. הכלל הוא שאין לשתות שום משקה חריף בפסח שאין עליו הכשר מיוחד לפסח.
מזון תינוקות – מטרנה, סימילאק, בביבי לאק וסוגים אחרים אין בהם חמץ. דייסות למיניהם עלולו להכיל חמץ יש להסתכל ברשימת הרכיבים.
קמח – כיום החיטה עוברת התזת מים לפני הטחינה, היא לא חמץ גמור, אבל יש חשש גדול. יש לבער לפני הפסח.
קטניות – קטניות אינן חמץ. אפשר להשאיר בבית ולאכול לאחר הפסח.

קפה, קוסמטיקה ותבלינים
קפה – נמס, מגורען על כל סוגיו אינו חמץ. קפה טורקי עלול להכיל קטניות אך אינו חמץ. קפה על כל סוגיו: נמס, מגורען, אינו צריך כשרות בכל השנה.
קקאו – אינו חמץ.
צבעי מאכל – אין בהם חמץ.
צ'יקו – תחליף קפה העשוי מעולש לא צריך לזרוק.
קופסאות שימורים – אין בשימורים חמץ חוץ מקופסאות של צ'ולנט (חמין) מבושל שמכיל חמץ.
קוסמטיקה – מייקאפ, רימל, תוחמים – אין בהם כל בעיה.
שפתונים (ליפסטיק) – מתוך מאה ועשרים הרכיבים של כל מוצר כזה יש 5 – 6 רכיבים שהם ספק חמץ או ספק קטניות בכמויות של עשיריות האחוז. מדובר בחומר שנפגם שאי אפשר לאכול כמובן. ניתן להשתמש בפסח.
תבלינים – לא לזרוק ניתן להשאיר סגור בארון.
