המפגין שנסע לאומן עם החברים בעקבות הטראומה: "נישקתי את האדמה כשחזרתי"

אביב לוי, הלום קרב משירותו הצבאי, יצא לאחרונה יחד עם חמישה מחבריו למסע לא שגרתי לקבר רבי נחמן באומן – על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה. בריאיון ל"רגע NEWS" הוא מספר על הפוסט טראומה שמלווה אותו שנים, על החוויות והמתח במסע לאזור לחימה פעיל, על העוצמה הרוחנית שחווה – ועל ההבדל שבין המלחמה שהוא מכיר מקרוב כאן בישראל, לזו שמתרחשת כיום באירופה

השירות הצבאי והפוסט טראומה

הסיפור של אביב מתחיל כבר לפני שנים, הרבה לפני המלחמה האחרונה: במהלך שירות סדיר ומילואים מצטברים, כחובש בלבנון בתקופת רצועת הביטחון. תקופה שהוא מכנה "לבנון אחד וחצי", ובהמשך גם במלחמת לבנון השנייה.

למרות זאת, הוא מספר כי במשך שנים נשא את השירות בגאווה ואף ביקש להמשיך ולהתנדב למילואים – עד שהבין בדיעבד את המחיר האישי. "פעם הפציעה הייתה בושה. וכשאתה מגלה אותה – מדחיקים", אמר.

"ניסינו לעזור – הכתובת הייתה על הקיר"

אביב וכמה מחבריו למסע לאומן הכירו במסגרת המחאה שהתעוררה בעקבות אירוע איציק סעידיאן. המאבק הציבורי על מצב הלומי הקרב והטיפול בהם חיבר ביניהם, סביב הדרישה ליישום רפורמת "נפש אחת". לדבריו הרפורמה נועדה לשפר את המענה, אך בפועל לא יושמה בשטח כפי שקיוו וציפו. "ספרנו מתאבדים לפני 7 באוקטובר – ואנחנו סופרים אותם, לצערי, ביתר שאת אחרי 7 באוקטובר".

לדבריו, אחד מחבריו הקרובים היה מהראשונים שהובילו את המאבק. החבר היה הראשון שיצא לרחוב, ואביב היה בין הראשונים שישב איתו באוהל.

אותו חבר הוא ההלום קרב שהצית את עצמו מול ביתה של ראש אגף השיקום מוקדם יותר השנה. "כולנו לקחנו את זה קשה", אומר אביב בצער, "ניסינו לעזור. הכתובת הייתה על הקיר, כמו אצל אחרים".

האמונה היהודית ברקע הטראומה

אביב מספר כי בילדות היתה לו זיקה למסורת דרך סבו שהתגורר באזור פתח תקווה-בני ברק. הוא ביקר בבית הכנסת והמסורת היתה שם סביב החגים והאירועים המשפחתיים. בהמשך, מסיבות אישיות, התרחק מהדת. "היו דברים שהיה לי קשה איתם. הייתה תקופה שאפילו סלדתי קצת מהדת".

עם השנים, על רקע השכול והפוסט-טראומה, שאלות על האמונה שבו ועלו. "זה ששרדתי זה נס. ראיתי את המוות מספר פעמים". ההחלטה לנסוע לאומן נגעה גם ברצון לעבור תהליך אישי. "אולי להתקרב קצת, לחוות משהו אחר", הוא מסביר.

אביב מתאר גם את המפגש עם הרעיון של קבר שאינו מקום של פחד. "קבר שאפשר לשמוח עליו, לא לבכות עליו. לא מתוך תסכול, אלא להפך".

המסע לאומן

הנסיעה לאומן הייתה ספונטנית. "זה יצא ככה. כמה חברים תכננו נסיעה והזמינו אותי". היוזמה הגיעה דרך פורום "יהלומי קרב" והמייסד נדב וירש, ובסופו של דבר יצאה משלחת של שישה. כולם נכי צה"ל והלומי קרב. "הייתי כבר כל כך בתחתית", משחזר אביב בכאב, "אז אמרתי לעצמי: 'מה זה יכול להזיק? מה כבר יכול לצאת מזה חוץ מטוב'?".

אביב מודה כי לא בדק לעומק את כל הפרטים לפני הנסיעה. "שאלתי – זה בטוח? זה לא טעות שאנחנו נוסעים לאזור מלחמה?", לדבריו נאמר לו שאין סיבה לדאגה.

"אני אדם מאוד רציונלי", הוא מדגיש. "ריאליסט. איש יחסים בינלאומיים" – ולמרות זאת, הוא מספר כי דווקא עם הרעיון הזה הרגיש משוחרר.

המשלחת טסה למולדובה, ומשם נסעה ברכב לאוקראינה. בדרך עברו מעבר גבול ונחשפו לסימני המלחמה – כולל גשר שהופצץ בעבר. "דברים שכל בן אדם נורמלי היה בודק לפני. אבל איכשהו כולנו זרמנו".

במהלך השהות באומן התרחשה מתקפה של הצבא הרוסי נגד אוקראינה, שכללה לדבריו כ-500 כטב"מים וכ-200 טילים. נשמעו שש אזעקות, ונרשמה נפילה בעיר.

"היה פיצוץ כמו שלא שמעתי כל המלחמה בארץ", הוא אומר ומתאר כיצד ראה עובדים מקומיים, כולל מנקות, בורחים בבהלה. לדבריו, לא ניסה לאתר מחסה. "לא ברחתי", הוא אומר. "לא חיפשתי ממ"ד. הרגשתי בטוח". את גודל האירועים שחווה, תפס רק אחרי שחזר ארצה: "קלטתי את זה רק בדיעבד".

רגעי האזעקה באומן, צפו:

לסיום, אביב מציין כי הוא מזוהה פוליטית עם המחאות בשנים האחרונות, ואף מגדיר את עצמו כ"קפלניסט", ואף "בלפוריסט". לדבריו, ההגעה שלו לאומן, על כל המטען הזה, הייתה הפתעה עבורו עצמו. "כיהודי מאמין – נישקתי את האדמה כשחזרתי".