ר' בעריש אורבך, שורד שואה בן 105 ממלבורן שבאוסטרליה, ציין השבוע את יום הולדתו לצד יום השנה ה־105 למות אמו, שנפטרה כשהיה תינוק.
קיבל ברכות ממלך אנגליה ומראש ממשלת אוסטרליה
בשנים קודמות היה מתפלל ר' בעריש בבית המדרש "קולפילד" ביום השנה למות אמו, שנפטרה כשהיה בן מספר חודשים בלבד, לאחר שחלתה במחלת הטיפוס. השנה, בשל מצבו הבריאותי, הגיעו השנה חברי הקהילה לביתו, אפשרו לו לומר קדיש ושרו עמו ניגוני גור מסורתיים מפולין – זיכרון אחרון מילדותו לפני המלחמה.
בהתכנסות בביתו, נשא דברי חיזוק והזכיר כי "אין סתירה בין חיים בעולם הזה לבין נאמנות לתורה". לרגל יום הולדתו קיבל ברכות מצ’ארלס מלך אנגליה, מראש ממשלת אוסטרליה ומאישים בכירים נוספים.
באוגוסט 2020 התכנסה הקהילה החרדית במלבורן לחגוג עמו את יום הולדתו ה-100. אז קיבל מכתב ברכה מהמלכה אליזבת: "אני שמחה לשמוע שאתה חוגג יום הולדת 100" נכתב אז, "מזל טוב וברכות ואיחולים לבביים ביום המאוד מיוחד הזה".
סיפורו של ר' בעריש אורבך
לר' בעריש היו שלושה אחים גדולים, אחות ואח למחצה מנישואי אביו השניים. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה חי במשפחה חמה ומלוכדת, אך הכול נגדע עם כניסת הנאצים לפולין. הוא היה מהאחרונים שהוברחו מגטו ורשה ערב פסח 1943, ימים ספורים לפני פרוץ המרד שהוביל להשמדת הגטו. מלבד אחות אחת שעלתה לארץ לפני המלחמה – כל בני משפחתו נרצחו.
הוא מרבה להזכיר את אחיו מרדכי ז"ל, אותו תיאר כמי שהציל את חייו שוב ושוב. מרדכי, שפעל במחתרת האנטי־נאצית, העניק לו תעודת זהות מזויפת ומדי משטרה פולנית וסייע לו לברוח מהגטו. מרדכי עצמו נרצח, ובעריש נשאר לבדו.
לאחר ההימלטות הסתתר בעריש במקלטים עד סוף המלחמה, כשהוא חי בחרדה מתמדת. לדבריו, אם הגרמנים היו מוצאים אותו – הם היו יורים בו במקום, כמו באחיו. כשהבין שאין לו עוד משפחה בפולין, יצר קשר עם דודו באוסטרליה, שהזמין אותו והעניק לו חסות. כך קיבל אשרת כניסה והחל ב־1947 את חייו החדשים במלבורן. הוא הקים שם עסק סריגה מצליח, וב־1955 נישא לרעייתו טובה ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן לפני 14 שנה.
