אלכסנדר גרודצקי, יהודי בן 95, הגיע לבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, והעניק לידיו של רבה הראשי של רוסיה בערל לאזאר שליט"א, מגילת אסתר מיניאטורית עתיקה, כתובה על קלף ומונחת בתוך נרתיק כסף טהור ומעוטר.
מגילה בת 200 שנה
המגילה, שהועברה במשפחה במשך חמישה דורות, נכתבה לפני למעלה מ-200 שנה והגיעה לידי גרודצקי מסבא-רבא שלו, שמסר לו אותה לפני 75 שנים.
"כשסבא מסר לי את המגילה הוא ביקש ממני לשמור עליה כל החיים", סיפר אלכסנדר לרב הראשי. "החלטתי שהשמירה הטובה ביותר כעת היא להפקיד אותה בידיו של הרב שלנו", הוסיף.
עוד באותו הנושא
- לקראת ראש השנה: הרב הראשי דוד יוסף סייר במתקני שב"ס ובירך את הלוחמים והסגל
- תנועת ש״ס הגישה עתירה דחופה לבג״ץ נגד היועמ״שית בעקבות החלטתה למנוע את קיומו של הכנס הממלכתי לזכר מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל
- גם להם מגיעה שנה מתוקה 😍
- הישג ענק בסין: דביר אפרתי בן 23 זכה במדליית הזהב באליפות העולם בנינג'ה 400 מטר. אפרתי שבר את שיא העולם במוקדמות, והמשיך עד לניצחון בגמר למרות פציעה קשה שהחמירה במהלך התחרות.

"אי אפשר להכניע את העם היהודי"
לאחר קריאת המגילה המרכזית בפני קהל, מאות צעירים יהודים הקשיבו לדברי הרב, שהדגיש את הקשר בין שמירה על המסורת לבין חיוניות החיים. "אם כולכם רוצים להיות שמחים ושלווים עם אריכות חיים כמו אלכסנדר גרודצקי, עליכם להחזיק בבית מגילות אסתר וללכת בדרך של שמירה על מורשת ישראל", אמר.
הרב הציג בפני הצעירים את המגילה שהעניק לו אלכסנדר ואמר: "אבותינו שאבו אופטימיות מהמגילה הזו, וממנה ניתן להבין שאי אפשר להכניע את העם היהודי".

להבטיח את הניצחון של עם ישראל
הרב המשיך והדגיש את המסר האקטואלי של חג הפורים, בציינו כי ישנה השגחה פרטית על כל פרט ופרט. "האמונה שהקדוש ברוך הוא שומר עלינו היא שנותנת לנו חיזוק בכל מצב. גם כשהמציאות נראית קשה, עלינו להיות בטוחים שיש בורא שמנהל את העולם. אין מקום לדאגה כשיודעים שיש מנהיג לבירה, וכל ספק, שהוא בגימטריה עמלק, אינו מתאים לרוח היהודית", הסביר.
בהמשך דבריו פנה הרב אל הציבור בקריאה לעורר את הזהות היהודית נוכח האירועים בישראל. בין היתר, קרא להחזיק במזוזות, לשמור על מצוות וללבוש כשר, כהבטחה לביטחון וניצחון של עם ישראל בכל מקום. לדבריו, מעשים אלו הם שיבטיחו את הביטחון והניצחון של עם ישראל בארץ הקודש ובכל מקום.


אי אפשר להגיד עלי שאני מתעניין במצוות היהדות . אבל סיפור אנושי כזה בהחלט מטלטל. אכן המקום הראוי למגילה הוא במקום ציבורי מכובד. לי היו אלבומי משפחה ישנים. העדפתי להעביר למוזיאון הנכון ולא לשמור אצלי