יום העצמאות השנה נחגג ביום חמישי, ג' באייר, בשל סמיכותו לשבת, אך קדושתו וחשיבותו ההלכתית ממשיכות גם לתאריך המקורי, ה' באייר.
חשוב לזכור כי ביום ה' באייר תש"ח, בעת הכרזת מדינת ישראל, התחיל עם ישראל לקיים באופן ממשי את מצוות יישוב הארץ, שהיא מהמצוות החשובות ביותר ושקולה כנגד כל המצוות. המצווה המרכזית היא שתהיה ריבונות יהודית בארץ, כחלק מקיום דברי התורה: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (במדבר לג, נג).
חכמים ציינו כי הקמת המדינה מסמנת אתחלתא דגאולה וקידוש השם, כאשר עם ישראל חזר לארצו והחל להתקיים בו חזון הנביאים על קיבוץ הגלויות והפרחת השממה. כמו כן, יום העצמאות מציין את ההצלה הפיזית והרוחנית של עם ישראל משעבוד העמים ומסכנות ההתבוללות.
הלכות יום העצמאות השנה
אמירת הלל
יש מצווה מיוחדת לומר הלל ביום העצמאות להודות לה' על הניסים שנעשו לנו. בעקבות החלטת הרבנות הראשית, אומרים הלל שלם עם ברכה ביום חמישי, ג' באייר, למרות הקדמת החג. לא אומרים הלל בשבת ה' באייר.
אמירת הלל בלילה: יש הנוהגים לומר הלל בליל יום העצמאות, אך מנהג רוב הציבור הוא לומר הלל רק בתפילת שחרית.
ברכת שהחיינו
לדעת רבים מגדולי הרבנים, אין חובה לברך שהחיינו על עצם היום, אך מומלץ להדר ולברך שהחיינו על בגד חדש, ובכך לכוון גם על שמחת יום העצמאות.
מנהגי אבלות בספירת העומר
ביום העצמאות מפסיקים מנהגי אבלות ספירת העומר. לכן מותר לרקוד, לנגן ואף להסתפר ולהתגלח לקראת היום. לגבי נישואין, הדעות חלוקות ויש מקום להקל.
השבת שאחרי יום העצמאות
השנה, מכיוון שיום העצמאות הוקדם ליום חמישי, עדיין ישנה קדושה מסוימת ביום השבת, ה' באייר. ראוי לציין בשבת זו את החשיבות ההיסטורית והדתית של היום, ולהרבות בדברי תורה המתארים את ניסי תקומת המדינה וקיבוץ הגלויות.
קדושת שני הימים: השנה למעשה אנו חוגגים יומיים – חמישי שבו נעשות ההודיה והתפילות המיוחדות, ושבת שבה מציינים את התאריך ההיסטורי וממשיכים ברוח ההודיה והתורה על נס הקמת המדינה.
הזדמנות להודות על הניסים
יום העצמאות, עם כל ההלכות והמנהגים שלו, הוא הזדמנות לחזק את האמונה, להודות על הניסים, ולהכיר בקדושה המיוחדת של יישוב ארץ ישראל והצלת העם היהודי. השנה, אנו מציינים את היום בשמחה כפולה – ביום חמישי בשמחה ותפילות, ובשבת בהעמקת ההכרה בערך הרוחני של היום.
