דובר ממשלת מצרים, מוחמד אל-חמצאני, הודיע היום (ה') כי יותר מ־40 מנהיגים מרחבי העולם ישתתפו בשבת הקרובה בטקס פתיחת המוזיאון המצרי הגדול. מדובר באחד המוזיאונים הגדולים בעולם, הכולל אוסף של עשרות אלפי ממצאים ארכאולוגיים נדירים, ובהם קברו של המלך תות ענח' אמון.
עלות הבנייה של המתחם עומדת על יותר ממיליארד דולר והוא עוצב בהשראת הפירמידות מגיזה. על פי ההערכות של מנהלי המוזיאון, הוא צפוי לארח כ־15,000 מבקרים ביום וכחמישה מיליון מבקרים בשנה.
הטקס הקרוב צפוי לשקף את ההיסטוריה העשירה של הציוויליזציה המצרית, והיום שלאחריו יוקדש לביקורי נשיאים ואורחים רשמיים. ראש ממשלת מצרים הנחה את משרד החוץ לשדר את האירוע בשידור חי בכל השגרירויות והקונסוליות ברחבי העולם, בעוד מחוזות קהיר, גיזה וקלוביה נערכים להבטיח פתיחה חלקה ומרשימה.
ראיה מפתיעה ליציאת מצריים
משרד התיירות המצרי הודיע לאחרונה ששרידים של מבצר עצום בן כ-3,000 שנה בצפון סיני, נחשפו על ידי ארכיאולוגים מהמדינה. המבצר התגלה ישירות על תוואי "דרך הורוס" המפורסמת, נתיב צבאי ומסחרי עתיק שחיבר בין מצרים לכנען, אותו הנתיב שספר שמות מתאר כדרך שבני ישראל נצטוו להימנע ממנה בדרכם לארץ המובטחת.
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא", נכתב בספר שמות (י"ג, י"ז), בהתייחסות ישירה לדרך זו. כעת, המבצר העצום שנחשף מספק עדות מוחשית לקיומה של הדרך הזו ולביצורים הכבדים שהגנו עליה בדיוק בתקופה המיוחסת ליציאת מצרים.
משרד התיירות והעתיקות המצרי תיאר את התגלית כאחת הגדולות והמשמעותיות ביותר שנמצאו אי פעם לאורך דרך הורוס. המבצר, שנבנה בתקופת הממלכה החדשה (בין 1550 ל-1070 לפנה"ס) – התקופה שבה חי משה רבנו על פי המסורת – שימש כמוצב קדמי רב עוצמה ששמר על גבולה המזרחי של האימפריה המצרית.
חיי יומיום על הגבול
החפירות באתר תל אל-ח'רובה, ליד העיירה הבדואית שייח' זוויד, חשפו ביצורים נרחבים המשתרעים על פני כ-8,000 מ"ר. המבנה כולל אחד עשר מגדלי שמירה, חומות עבות מלבני בוץ, ועדויות לחיי יומיום שהתנהלו בין כתליו.
במגזין livescience סיפרו שבתוך המבצר נמצאו ממצאים רבים, ביניהם שברי חרס, כלי קרמיקה, וידית של קנקן הנושאת את חותמו של פרעה תחותמס הראשון (ששלט סביב 1506-1493 לפנה"ס), דבר שסייע בתיארוך המבנה לשיא כוחה של מצרים העתיקה.
בין הממצאים המפתיעים היו גם כמויות של אבנים וולקניות שיובאו ככל הנראה מאיי יוון, וכן תנור לחם גדול ושרידי בצק מאובן שנמצאו בסמוך לו – פרטים המציעים הצצה חיה לחיים בגבול המרוחק של האימפריה.
לא מוכיחה אבל כן מאששת
למרות הקשר העמוק בין הממצאים למסורת היהודית, היסטוריונים וארכיאולוגים מדגישים שהתגלית אינה מוכיחה את סיפור יציאת מצרים במלואו. עם זאת הם מודים שהיא אכן מאששת פרטי רקע מרכזיים בנרטיב המקראי. קיומה של דרך צבאית מבוצרת בכבדות, המלאה במבצרים כמו זה שהתגלה, מראה שמצרים אכן שלטה היטב בשטח שבני ישראל היו צריכים לחצות בדרך הקצרה לכנען.
עובדה זו מספקת הסבר הגיוני מדוע הסיפור המקראי מתאר את אלוהים המוביל את בני ישראל בדרך עוקפת וארוכה יותר דרך המדבר – כדי להימנע מעימות ישיר עם הצבא המצרי החזק שהוצב לאורך דרך הורוס.
