כרטיסי הברכה שנשלחו בעבר לרגל השנה החדשה, כמעט ונעלמו מן הארץ, אבל הבולים מסדרת "מועדים לשמחה" שהודבקו עליהם עדיין כאן. גם השנה הונפקה סדרת בולים מיוחדת לרגל חגי תשרי, כמיטב המסורת שמלווה את המדינה מראשיתה.
מסורת בולי מועדים לשמחה
הסדרה "מועדים לשמחה תש"ט" היא סדרת הבולים השנייה שהונפקה במדינת ישראל, לאחר סדרת "דאר עברי", והראשונה שעליה מופיע שמה הרשמי של המדינה: "ישראל". הסדרה כללה חמישה בולים בערכים הנעים בין 3 ל-65 פרוטות, ועל כולם מופיע ציור אחיד – "מגילה עפה", המתאר חותם מתקופת מלכי יהודה. את הבולים עיצב האמן אוטה וליש, והם הונפקו מספר ימים לפני ראש השנה, בכ"ב באלול תש"ח.
סדרה זו נחשבת ייחודית בתולדות הבולאות הישראלית. היא הונפקה בשתי גרסאות – אחת עם שובל צדדי (ולא תחתון, כמקובל) ואחת עם שובל צבוע, הנחשבת נדירה יותר. בנוסף, בניגוד למקובל אז, גיליונות בני 50 או 100 בולים – הסדרה הודפסה בגיליונות ענק של 300 בולים, שחולקו לשישה גיליונות של 50. צורת ההנפקה יוצאת הדופן יצרה מספר גרסאות נדירות של צמדים, בהם צמדים עם פס ביניים, עם שובל, ואף צמדים הפוכים – תופעה שלא חזרה עוד בבולי ישראל.
מאז הונפקו יותר מ-75 סדרות "מועדים לשמחה", שכל אחת מהן שיקפה זווית שונה של התרבות, ההיסטוריה והמורשת היהודית והישראלית.
סדרות הבולים
מאז הסדרה הראשונה משנת תש״ט, התפרסמו יותר מ-75 סדרות "מועדים לשמחה", שכל אחת מהן שיקפה זווית שונה של התרבות, ההיסטוריה והמורשת היהודית והישראלית.
בשנותיה הראשונות התמקדה הסדרה בסמלים לאומיים ודתיים כמו חותמות מתקופת המקרא, סמלי צה״ל, ארבעת המינים ופסוקים תנ"כיים. בהמשך שולבו גם נושאים חזותיים מורכבים יותר, כמו כלי נגינה, ארונות קודש, כלי זכוכית עתיקים, מחזור החיים היהודי ובתי כנסת מהתפוצות.
בשנות השבעים והשמונים שולבו גיבורים תנ"כיים, נביאים, נשים מהמקרא וחכמים, לצד סמלים פיזיים כמו מנורות שבת, תשמישי קדושה וכתרי תורה. לקראת שנות האלפיים הורחבה הסדרה גם לנושאים עכשוויים כמו דבש, יין, שמן, לחם, עבודות ילדים, מנדלות באמנות יהודית, בעלי חיים, זיכרונות ילדות ופיוטים.
העיצובים נעשו לאורך השנים בידי מיטב המאיירים והמעצבים, וביניהם האחים שמיר, אשר קלדרון, אליעזר ויסהוף, צילה מנוסי, דרור בן דב, אריה גלזר, נעמי ומאיר אשל, רינת גלבוע ואחרים. גם בשנים שבהן ירד השימוש המעשי בבולים, שמרה הסדרה על רציפותה והמשיכה לשלב תכנים חגיגיים, חינוכיים וסמליים, והיא נחשבת היום לאחת הרציפות והעשירות בתולדות הבולאות הישראלית.
מסורת זו מסורת: בול מועדים לשמחה לשנת התשפ"ו
