בעוד כולנו מכירים את חג ה פורים המסורתי ואת מגילת אסתר, מתברר שיש "חג פורים" שלא ממש הכרתם. השנה היא 1420 בספרד, קהילת יהודי סרגוסה עומדת בפני גזירה שהייתה עלולה להמיט עליהם אסון, בדרך נס הסכנה חולפת מן העולם כאשר מי שזמם נגד היהודים – נתלה ממש כמו המן הרשע. הכירו את – "פורים סרגוסה", חג הצלה יהודי ייחודי שחגגו בעבר קהילות מגורשי ספרד, לציון הנס שאירע בסרגוסה בשנת 1420. במשך מאות שנים, נהגו יהודים להקריא מגילה מיוחדת, אך עם הזמן, המסורת כמעט ונשכחה.
בין חגי הפורים המקומיים שנחגגו בקהילות יהודיות ברחבי העולם, 'פורים סרגוסה' הוא אחד המעניינים שבהם. החג, שמצוין בי"ז בשבט, נחגג לזכר ההצלה הנסית של יהודי העיר סרגוסה שבספרד מפני גזירה שהייתה עלולה להמיט עליהם אסון. הסיפור, שנכתב בסגנון הדומה למגילת אסתר ונקרא 'מגלת סרגוסה', תועד במשך מאות שנים בקרב מגורשי ספרד, אך כיום רק מעטים מכירים אותו.
מנהג יהודי סרגוסה
מסופר במגילה שכאשר המלך, שנקרא במגילה 'שארגושאניש', היה מגיע לעיר ועובר בשוק היהודים בעיר היה מחזה שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. הגבאים, מ-12 בתי הכנסת המפוארים בעיר, היו יוצאים עם 36 ספרי תורה עטופים בתיקים שלהם, שהיו בעלי יופי יוצא דופן ומעוטרים בזהב ובאבנים טובות. לאחר מכן שהספרי תורה בידם היו מברכים את המלך וכל העם היו עונים 'אמן'.
לאחר כמה זמן, נתכנסו הגבאים והדיינים של העיר והחליטו: " לא טוב היותנו יוצאים עם ספר תורת אלוהים, למלך בשר ודם עובד אלילים". הפסיקה שנקבעה בעקבות החלטה זו היא שיצאו למלך עם תיקים ריקים, ללא ספרי התורה, וימשיכו מנהגם לברך את המלך כאילו שום דבר לא שונה, וכך היה.
היהודי המומר הלשין על היהודים
מרקוס, מומר שהיה אחד השרים של המלך, ליווה את המלך באחד מביקוריו בעיר, חזה במתרחש ושביעות רצונו של המלך. מרקוס, שבזמן קריאת שמו במגילה יהודי סרגוסה מרעישים בדומה להמן במגילת אסתר, הודיע למלך שהתיקים שאיתם היהודים יוצאים לברכו הינם ריקים ובעקבות כך כעס המלך מאוד ורצה להעניש את יהודי העיר.
המלך שאל בעצת חכמיו מה לעשות עם היהודים אשר ביזו אותו. חכמיו הציעו לו: " אם על המלך טוב, בבוקר נצא אליהם בפתע ונבדוק האם דברי מרקוס, שהתיקים ריקים, נכונים. אם נכון הדבר, יקמו על היהודים אנשי חיל אוחזי חרב ויהרגו כל איש וטף, ואת נשיהם נהפוך לשפחות ושללם יבוא אל גנזי המלך".
המלך תלה את מרקוס ואת גופתו זרק לאשפה ולכלבים
אליהו הנביא נגלה לגבאי בחלום
ממשיכה המגילה שבאותו לילה נדדה שנת הגבאי, אפרים ברוך, ונגלה אליו 'אליהו הנביא' והעיר אותו משנתו ואמר לו למלא את התיקים בספרי התורה. מיד הגבאי עשה כן וחזר לישון על יצעו בנחת. למחרת הגיע המלך, ושיצאו היהודים עם ספרי התורה לברכו, ביקש המלך לראות את אותה תורת משה שבה מברכים אותו. מיד נפל פחד ומורא על כל היהודים כי ידעו שאין בפנים אלא תיק ריק. אבל שפתחו את התיק הראשון מצאו שם ספר תורה וכן גם בשני ובשלישי.
המגילה מסיימת בזה שבעקבות המקרה, המלך מחל ליהודים וויתר להם על מס לשלוש שנים, בנוסף, את מרקוס, המלך תלה, את גופתו זרק לאשפה ולכלבים ואת עצמותיו שרף. ומאז חוגגים יהודי סרגוסה כל שנה ביום י"ז בשבט את 'פורים סרגוסה' להודות ולהלל על הנס שקרה להם.
