פורים מסמל הצלה מגזרת שמד, יש בו אלמנטים רבים של שמחה, וכמובן של ניצחון. במהלך ההיסטוריה היהודית, היו תקופות שבהן חגיגות החג התקיימו למרות מציאות קשה, ורדיפות ואיומים על קיום העם היהודי. ועדיין, דווקא בזמנים הקשים ביותר, יהודים הצליחו לשמר את שמחת החג, למצוא נחמה במסורת, ולהיאחז באמונה בגאולה קרובה. גם בימים אלו של מלחמה מתמשכת, ימים בהם יהודים מוחזקים בשבי חמאס – אנחנו נשמח. גם בשבילם.
פורים בגטאות ובמחנות ההשמדה
"עדות מופלאה לכוחה של הרוח היהודית"
במהלך השואה, יהודים רבים חגגו את פורים בגטאות ובמחנות הריכוז, לעיתים תוך סיכון חייהם. קריאת מגילת אסתר, המספרת על הצלת היהודים מפרעה חדש – המן האגגי, היוותה מקור עידוד, ואף השוותה פעמים רבות להיטלר וצבאו.
ד"ר ישראל גוטמן, חוקר שואה ופרופסור להיסטוריה, תיאר בעבר את חג הפורים בתקופת השואה כ"עדות מופלאה לכוחה של הרוח היהודית, שמצאה דרכים לחגוג ולחזק את התקווה גם מול סכנת ההשמדה"
קריאת מגילת אסתר בסתר
בגטאות רבים, ובמיוחד בגטו ורשה ובגטו לודז', היהודים הצליחו לארגן קריאות מגילה מחתרתיות למרות האיסורים הגרמניים.
- בגטו ורשה (1941-1943) – עדויות מצביעות על כך שהרבנים והמנהיגים הדתיים אספו את הקהילה בחדרים מוסתרים כדי לקרוא את מגילת אסתר בלחישה, מחשש שמלשינים יחשפו את האירוע.
- בגטו לודז' – האוכל היה נדיר מאוד, אך היהודים עדיין חילקו מעט מנות מזון כסוג של משלוח מנות בתוך הקהילה, כדי לשמור על רוח החג.
בספר זיכרונותיה, תיארה שרה גולדמן, ניצולת גטו ורשה, כיצד אביה כתב מחדש את מגילת אסתר על פיסות נייר קטנות והקריא אותה לקבוצת ילדים בסתר.
הומור שחור כדרך התמודדות
פורים שימש גם כהזדמנות למעט הומור מחתרתי – הומור ששימש את היהודים כדי להתמודד עם המציאות הבלתי אפשרית שסבבה אותם. בגטאות נכתבו פיוטים וסאטירות שהשוו בין היטלר לבין המן הרשע, והשתמשו בפסוקים מהמגילה כדרך לרמוז על נפילת הנאצים בעתיד.
בגטו קרקוב, ישנן עדויות לכך שכתבו מחזה פורים קצרצר שבו היטלר וגבלס תוארו בתור 'המן ובניו' ומסיימים את סיפורם בתלייה דומה לזו שבסוף המגילה.
קריאה מחתרתית של מגילת אסתר במחנות עבודה
גם במחנות העבודה והריכוז, שבהם חיי הדת נאסרו, היו אסירים שהצליחו לקרוא את המגילה – לפעמים מתוך זיכרון, ללא עותק פיזי של הטקסט.
- מחנה הריכוז ברגן-בלזן (1944) – ניצולים מספרים כי קבוצת אסירים הצליחה לשחזר בעל פה את מגילת אסתר ולקרוא אותה לחבריהם בלילה, בתוך הצריפים.
- מחנה הריכוז דכאו – קבוצת אסירים הצליחה להסתיר מגילת אסתר כתובה על פיסות בד, ושמרה עליה כדי לקרוא אותה בפורים.
הרב יוסף קרליבך, שנכלא במחנה עבודה, תיעד כיצד במחנה שבו שהה קבוצה קטנה של אסירים הצליחה לקרוא את סיפור המגילה תוך כדי עבודתם, ולהתפלל שהמן של תקופתם ייפול בדיוק כמו קודמו.
סיכון חיים עבור מצוות החג
- במחנה פלאשוב, אסירים יהודים שהשיגו מעט קמח ואפייה הצליחו להכין "אזני המן" מאולתרות – חתיכות בצק עם סוכר דליל – ושיתפו אותן בסתר.
- במחנה סקארז'יסקו-קמיינה בפולין, קבוצת אסירים גנבה דלי מים חמים כדי לבשל מרק חלש, שאותו חלקו ביניהם כסוג של "משתה פורים".
בספרי זיכרונות של ניצולי השואה מתואר מקרה בו קבוצת אסירים במחנה מיידנק קיבלה עונש מוות לאחר שנתפסו מחלקים אוכל זה לזה ביום פורים – סימן למחויבותם לשמירת רוח החג למרות הסכנה.
פורים במחנות העקורים לאחר המלחמה
פורים כסמל להתחלה חדשה
לאחר תום המלחמה, במחנות העקורים ברחבי אירופה, חגיגות פורים הפכו לסמל לתחייה יהודית לאחר השואה.
- במחנות בגרמניה ובאוסטריה נערכו חגיגות פורים המוניות, שבהן ניצולים התחפשו, שרו ורקדו, כאות לתחיית העם היהודי.
- ניצולי השואה כתבו פיוטים ושירים חדשים על נס הישרדותם, והשוו את הנאצים להמן ובניו שנתלו על העץ.
בעדותו סיפר הרב משה פרידמן, כי במחנה העקורים פלדאפינג שבגרמניה, בשנת 1946, נערכה קריאת מגילה מיוחדת שבה אחד הניצולים קרא את הפסוק "ויהיו תלוים על העץ" בקול רם במיוחד, וכולם התפרצו בבכי והתרגשות, כי בעיניהם, גזר דינו של היטלר התקיים בדיוק כמו בסיפור המגילה.
פורים בתקופת האינקוויזיציה הספרדית
חג בסתר ובאומץ
במאה ה-15, לאחר גירוש יהודי ספרד ופורטוגל, נותרו רבים מהם כ'אנוסים' – יהודים שאולצו להמיר את דתם לנצרות אך המשיכו לקיים מצוות בסתר. פורים היה עבורם סמל עוצמתי של הישרדות יהודית מול רדיפת השלטון.
מכיוון שהאינקוויזיציה נהגה לעקוב אחרי כל סממן יהודי, האנוסים היו עורכים סעודות חג מיוחדות בלילות, לרוב בבתים מבודדים ועם חברים ובני משפחה מהימנים בלבד.
- משלוחי מנות מוסווים – האנוסים נהגו לשלוח מתנות זה לזה אך במעטה 'נוצרי', כמו סלסלות מזון שנמסרו כתירוץ לשכנים נוצריים, בעוד שהמשמעות האמיתית הייתה שמירת מסורת פורים.
- מאכלים מיוחדים – היו מאמצים מאכלים שמזוהים עם פורים אך לא נראו ככאלה. לדוגמה, במקום אוזני המן, נהגו לאפות עוגיות בצורת כוכבים או צלבים כדי להטעות את עיני המשגיחים.
- יין של שבת ופורים – היהודים האנוסים היו שומרים בקבוק יין מיוחד לאירועים יהודיים, כולל פורים, תוך שהם נזהרים לא להיחשף בשימוש בברכות יהודיות.
במסמכי האינקוויזיציה התגלו עדויות של יהודים אנוסים מפורטוגל, שסיפרו כיצד התכנסו משפחות יחדיו, הדליקו נרות חג, והעבירו ביניהם מאכלים מסורתיים בפורים – תוך שהם מחקים חג נוצרי כדי שלא ייחשפו.
קריאת מגילת אסתר בעל פה
- הקראת סיפור המגילה בלחישה – כדי שלא יחשדו בהם, חלק מהאנוסים קראו את מגילת אסתר בלילה, תוך שהם ממלמלים את המילים בשקט או מספרים את הסיפור זה לזה בעל פה.
- מגילות סודיות – בחלק מהמקרים, אנוסים הצליחו להבריח עותקים מוסווים של מגילת אסתר שהוסתרו בספרי תפילה נוצריים או בתוך חפצים ביתיים.
בכתבי האינקוויזיציה הספרדית נמצאו תיאורים של חקירות יהודים לשעבר שהואשמו בכך שקיימו טקסים יהודיים בפורים, קראו מגילה והמשיכו להאמין בסיפור ההצלה היהודית.
מרגלים ו'משומדים' שהסגירו את האנוסים
האינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית מינתה מרגלים בתוך הקהילות האנוסות, שהיו מחפשים סממנים יהודיים כמו אי-אכילת חזיר, הדלקת נרות בימי שישי, ואפילו חגיגות פורים סודיות.
יהודים לשעבר שהמירו את דתם מרצון והפכו לחלק מהכנסייה הנוצרית, הידועים כ"משומדים", היו לעיתים הסכנה הגדולה ביותר. הם הכירו היטב את מנהגי היהודים ויכלו להסגיר את חבריהם לשעבר.
בשנת 1650, בעיר סביליה שבספרד, נשרפה משפחה יהודית שלמה על המוקד לאחר שנתפסה חוגגת את פורים בסתר.
פורים בתקופת הפרעות במזרח אירופה
פורים בפרעות חמלניצקי (1648-1649) – גזרות ת”ח ות”ט
בשנים 1648–1649, יהודי פולין ואוקראינה חוו את אחת התקופות הקשות ביותר בתולדותיהם, עם פרעות חמלניצקי – סדרת מעשי טבח שביצעו הקוזאקים בפיקודו של בוגדן חמלניצקי, שבהן נרצחו עשרות אלפי יהודים.
- פורים כשבוע של בכי ותעניות – קהילות רבות ביטלו את חגיגות הפורים הרגילות ובמקומן קיימו ימי צום ובכי לזכר הנספים.
- כתיבת "מגילות תלאות" – מגילות שנכתבו באותה תקופה סיפרו את סיפור הפרעות ושרטטו הקבלות בין המן לבין חמלניצקי.
הרב נתן נטע הנובר, בספרו 'יון מצולה', מתאר כיצד קהילות שלמות נכחדו כליל, ואילו הניצולים ניסו לשקם את חייהם דרך התכנסות מחודשת ושימור זכרם של הנספים, בין היתר באמצעות התייחסות מיוחדת לחג הפורים.
היהודים ברחבי רוסיה ואוקראינה סבלו לאורך המאה ה-19 מפוגרומים אכזריים שגרמו להרס קהילות שלמות. גל הפוגרומים הידוע ביותר, 'הסופות בנגב', אירע ב-1881-1882 בעקבות רצח הצאר אלכסנדר השני, שבו הואשמו היהודים.
- תפילת הודיה מיוחדת – לאחר פוגרומים קטלניים, חלק מהקהילות שקמו לתחייה הקדישו את חג הפורים לקריאת תפילות הודיה על הניצולים.
- משלוחי מנות לנזקקים – קהילות ששרדו את ההרס חילקו מזון לנפגעים, מתוך הבנה כי פורים הוא זמן לסיוע הדדי.
ביומניו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, הוא מספר כי בקהילות שנפגעו מפוגרומים, קריאת המגילה קיבלה משמעות עוצמתית – כאשר בפסוקים על תליית בני המן, המתפללים הזכירו את רודפי ישראל החדשים.
פרעות קישינב (1903) – פורים כמרד רוחני
- ב-1903, בעיר קישינב שבסרביה (כיום מולדובה), התרחש פוגרום אכזרי שבו נהרגו עשרות יהודים, מאות נפצעו ובתים רבים נהרסו.
- למרות הזוועה, בפורים שלאחר מכן, היהודים שנותרו בעיר ערכו תהלוכת פורים קטנה כאות עמידה רוחנית מול הרדיפות.
הסופר חיים נחמן ביאליק, בשירו 'בעיר ההריגה', תיאר כיצד למרות האבל הכבד, היהודים נאלצו להמשיך לחיות ולשמור על זהותם – וחג הפורים שימש להם תזכורת לכוח ההישרדות של העם היהודי.
פורים בתקופת 'הפרהוד' – הפוגרום בבגדד (1941)
פורים בעיראק תחת שלטון פרו-נאצי
- בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, התקיימה בעיראק הפיכה פרו-נאצית שהובילה למעשי טבח קשים ביהודים בעיראק, בעיקר בבגדד.
- הפוגרום, שנודע כ'הפרהוד', התרחש בחג השבועות, אך השפעתו על חגיגות פורים הייתה משמעותית:
- קהילות יהודיות חששו לחגוג את פורים בפומבי מחשש לפגיעה מצד המוסלמים המקומיים.קריאת מגילת אסתר נערכה בחשאי, תוך השוואת צוררי פורים לעומד בראש ההפיכה העיראקית, רשיד עלי אל-כילאני.
חוקר יהדות המזרח אשר כוהן תיאר כיצד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, יהודי בגדד ערכו חגיגת פורים גדולה במיוחד כדי להראות שהקהילה היהודית שרדה.
פורים במלחמות ישראל
פורים במלחמת העצמאות
חג הפורים הראשון לאחר הכרזת המדינה נחגג בזמן מלחמת העצמאות.
- בירושלים הנצורה – תושבי העיר, שסבלו ממחסור חמור במזון ובמים, חגגו את פורים במקלטים. ילדים התחפשו בבתים, והקהילה חילקה משלוחי מנות מצומצמים עם פיסות לחם ותה חם.
- בקרבות על הדרך לירושלים – חיילי הפלמ"ח, שלחמו לפרוץ את המצור על הבירה, קיימו קריאת מגילה בעמדותיהם.
הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי, סיפר כיצד הגיע עם מגילת אסתר למוצבים הקדמיים כדי לקרוא בה לחיילים ולהזכיר להם שגם בתקופות קשות, העם היהודי זוכה להצלה.
פורים במלחמת ששת הימים
- כחודשיים לפני המלחמה, המתיחות באזור הייתה בשיאה, וחיילים רבים חיכו בגבולות. בפורים של אותה שנה, נשלחו משלוחי מנות לחיילי המילואים, שהמתינו במוצבים.
- לאחר הניצחון ביוני 1967, חגיגות פורים בירושלים קיבלו משמעות מיוחדת – בפעם הראשונה מזה אלפיים שנה, היהודים חגגו פורים בעיר העתיקה ובכותל המערבי.
הרב גורן נשא נאום מרגש בכותל המערבי בפורים שלאחר המלחמה, ואמר: "כפי שמרדכי ואסתר ראו את ישועת ה', כך אנו רואים היום את ירושלים בידינו".
פורים במלחמת יום הכיפורים
- פורים הראשון לאחר המלחמה היה טעון ומרגש. חיילים רבים עדיין שהו בחזיתות התעלה ורמת הגולן, ומשפחות אבלות ציינו את החג באווירה כבדה.
- בבסיסי צה"ל נערכו תפילות מיוחדות לזכר הנופלים, לצד קריאת מגילה ומשתה סימלי.
בעדות של חייל שהוצב בתעלת סואץ נכתב: "שמענו את הקריאה בקשר, ולמרות שהיינו רחוקים, הרגשנו מחוברים לחג, לזיכרון ולתקווה".
לא מוותרים על החגיגה
במשך כל המלחמות והמבצעים, כולל גם ב'חרבות ברזל', עם ישראל לא ויתר על חג הפורים. בכל פעם מחדש, קריאת מגילת אסתר, משלוחי המנות והאמונה בהצלה ליוו את החיילים והתושבים – והזכירו לכולם שגם בימים הקשים ביותר, ה-'ונהפוך הוא' עוד יגיע.
