מטמון נדיר של 22 מטבעות ברונזה בני יותר מ-1,600 שנה, המאה ה-4 לספירה, התגלה בחלל קטן, בעומקה של מערכת מסתור תת-קרקעית, מתחת ליישוב הקדום חורבת חוקוק שבגליל התחתון. המטמון נחשף בחפירה ארכיאולוגית משותפת לרשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת. התגלית תוצג לראשונה היום (ד') בכנס "בין יוספוס לאוסביוס" המתקיים במכללה האקדמית כנרת.
"דומה שהמטמינים תכננו היטב את מקום המחבוא של המטמון, בתקווה לחזור אליו כשיעבור זעם", אומרים החוקרים אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. "המטבעות התגלו בתוך בור שנחצב במכוון בסופה של מחילה צרה ומפותלת".
עדות ייחודית
מערכת המסתור בחוקוק שימשה, ככל הנראה, את יהודי חוקוק בתקופת המרד הגדול (66–70 לספירה), ולאחר מכן הוכשרה ושוכללה כהכנה למרד בר-כוכבא (132–136 לספירה). מטבע הדברים, כשהתגלה המטמון, ציפו החוקרים כי הוא יתוארך לימים אלה של המרידות – אלא שלהפתעתם, על המטבעות הופיעו דמויותיהם של הקיסרים קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון.
אלה, פעלו בתקופתו של מרד מאוחר יותר – מרד גאלוס (351–352 לספירה), שהיה המרד היהודי האחרון בשלטון הרומי. "הדבר מלמד, כי מאות שנים לאחר שהמחילות נחצבו, נעשה בהן שימוש מחודש", אומרים החוקרים. "המטמון מספק – כנראה, עדות ייחודית לכך שמערכות המסתור שימשו בעת מצוקה נוספת – בימי מרד גאלוס – מרד שהעדויות ההיסטוריות על קיומו דלות".
ברגר ושבטיאל מסבירים כי המטמון מצטרף לממצאים נוספים באתר המלמדים על ימי המצוקה ותקופות המשבר שעברו על יהודי חוקוק והגליל במהלך התקופה הרומית בארץ ישראל. "לשמחתנו, אנחנו יודעים כי מעט לאחר מרד זה – ככל הנראה עם סיומה של תקופת המצוקה, הוקם על ראש הגבעה בית כנסת מפואר עם פסיפסים מרהיבים, והיישוב במקום חווה עידן של שגשוג ארוך שנים".
צפו בתיעוד ממערכת המסתור:
תחושת שייכות
מתחם מערכת המסתור בחוקוק הוא מהגדולים והמורכבים ביותר מסוגם בגליל. הוא כולל סדרת חללים תת-קרקעיים המקושרים במעברים צרים ומחילות מפותלות. המערכת נחפרה ברובה בשנים 2019–2023 כחלק מפרויקט חינוכי־קהילתי נרחב שמתקיים בחוקוק והכשרת האתר לציבור. במסגרת הפרויקט משולבים תלמידים בוגרים, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי מערות, חיילים ותושבים מהאזור בחפירה באתר.
ד"ר עינת עמבר־ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי – קהילתי בצפון של רשות העתיקות אומרת כי "החפירה הפכה כך לא רק לאירוע מדעי חשוב, אלא גם לחוויה חינוכית וקהילתית משמעותית. כזו שמקרבת את הציבור אל המורשת, ומחזקת את תחושת השייכות והקשר לעבר".
נציין כי פרסום מדעי ראשון של המטמון יראה אור בגליון הקרוב של כתב העת INR של החברה הנומיסמטית.
