במהלך היממות האחרונות איראן תקפה את ישראל במטחי טילים, בכמה גלים, רובם לאחר רדת החשיכה. כזכור, כך היה גם בליל הטילים ב-13-14 באפריל בשנה הקודמת שבו שוגרו מעל 300 טילים ומל"טים, וכך גם במתקפה נוספת באוקטובר ועד למטחים האחרונים.
האיראנים מאמינים ככל הנראה שהבחירה בלילה מעניקה להם יתרון טקטי ומערכתי. מה עומד מאחורי הבחירה בטיימינג הלילי, וכיצד היא פועלת לטובתם?
תיעוד של שיגורי טילים מאיראן:
המניע העיקרי: עיכוב בזיהוי ותגובה איטית יותר
מערכות ההגנה האווירית של ישראל נחשבות למתקדמות בעולם ופועלות במבנה רב שכבתי: כיפת ברזל נגד רקטות קצרות טווח, קלע דוד נגד טילים טקטיים, וחץ 2 ו-3 נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. המערכות הללו מתבססות על שילוב של מכ"מים וחיישנים אלקטרו-אופטיים, אשר עלולים להתמודד עם אתגרים בתנאי חשיכה וראות לקויה.
בלילות נטולי ירח או תחת עננות כבדה, יכולת הזיהוי והאבחנה נפגעת חלקית – מה שמחייב עיבוד מידע מחודש ולעיתים גורם לעיכוב של שניות קריטיות בתגובה. במציאות של עומס שיגורים, כל החמצה כזו משמעותית.
צפו במערכת ה"חץ" מיירטת טיל קרקע-קרקע:
"תגובת יירוט שמאחרת ב-2-3 שניות עשויה להכריע בין יירוט לפגיעה"
המערכות המיועדת ליירוט טילים כבדים יותר, נדרשות לבצע אימות כפול, גם באמצעות מכ"ם וגם באמצעות חיישנים. אלא שבלילה החיישן לזיהוי חום, שמאפשר למערכות יירוט לאתר טילים לפי פליטת החום שלהם – רגיש יותר, ולכן מעגל קבלת ההחלטות מתארך ולעיתים מתעכב עד למעבר המטרה לשכבת הגנה אחרת. התוצאה: תגובת יירוט שמאחרת לעיתים ב-2-3 שניות קריטיות שעשויות להכריע בין יירוט לפגיעה.
צפו במטוס ה"אדיר" מיירט טיל שיוט:
הפתעה ורוויה ככלי לשחיקה
ניתן לשער שבנוסף לכך, האיראנים מאמינים שזמני התגובה של אנשי מערכי ההגנה מתארכים בלילה, כאשר מערכי התפעול מצומצמים יותר והעייפות האנושית משחקת תפקיד. מעבר להשערות הללו, הרעיון האיראני שקוף: לשגר כמות מאסיבית של טילים ומל"טים בפרק זמן קצר, כדי לעקוף את קיבולת היירוט של מערכות ההגנה הצה"ליות. ככל שהגל גדול יותר, כך עולה הסיכוי שחלק מהמטרות יצליחו לחדור את מעטפת ההגנה שמורכבת משכבות רבות.
במקביל, לצד האתגר המבצעי קיימת גם שחיקה כלכלית: כל מיירט עולה עשרות אלפי דולרים וישנם מיירטים שאף יקרים הרבה יותר. מתקפת טילים בלילה בודד עשויה לעלות לישראל הון רב וזה מה שהופך את טקטיקת הרוויה האיראנית לא רק לאיום טקטי, אלא גם למלחמה כלכלית.
"מרכיב שחשוב לאיראנים כמעט כמו הפגיעות הפיזיות"
המתקפה בלילה משפיעה גם על התחושה בציבור וזהו מרכיב שחשוב לאיראנים כמעט כמו הפגיעות הפיזיות שהם מנסים ליצור באמצעות הטילים. התעוררות מבוהלת לקול האזעקות והתחושות לשמע הפיצוצים, מסייעת להם להגביר את תחושות חוסר הוודאות והפחד. עבור טהראן, זו דרך נוספת ליצור לחץ פנימי וחיצוני מבלי להזדקק לפגיעות מדויקות במיוחד.
כל הגורמים הללו, שאינם מבטלים את היכולת הישראלית אלא מסוגלים לגרום לעיכוב של שניות קריטיות בתנאים קשים, מופיעים בדוחות של מכוני מחקר כמו RAND ו-CSIS והם ככל הנראה חלק מרכזי בשיקולי התזמון של האויב ובתמריץ של ישראל להשקיע בשיפור מערכות ליליות וניסיונות מעבר לאוטומציה מלאה של תגובות היירוט.
מול ניסיונות ההפחדה: "הציבור הישראלי בוחר בחוסן"
