האם עצרתם לחשוב מי עומד מאחורי הידיעות שמופיעות ברשתות החברתיות? הודעות מבהילות על אירועים ביטחוניים, אתרי חדשות לא מוכרים ולינקים מסתוריים? כל אלו עשויים להיות חלק מקמפיין שמטרתו לזרוע פחד ובלבול בקרב הציבור הישראלי. מערך הסייבר הלאומי ורשות החירום הלאומית השיקו קמפיין חדש תחת הכותרת 'אל תהיו שתפנים', שנועד להתריע מפני הפצת מידע לא מאומת, אשר עשוי לשרת גורמים עוינים ולערער את אמון הציבור במוסדות המדינה.
האיום הדיגיטלי – איך האויבים פועלים?
המאבק בזירה הביטחונית מתנהל לא רק בשטח, אלא גם במרחב הדיגיטלי. גורמים עוינים משתמשים באמצעים שונים כדי להשפיע על השיח הציבורי בישראל:
- הפצת מידע שקרי. ידיעות על אירועים ביטחוניים שלא התרחשו, תוכן מסית או מפלג שמקורו אינו ברור.
- יצירת מקורות מזויפים. אתרי חדשות שנראים אמיתיים אך מופעלים על ידי גורמים עוינים שמנסים להחדיר מידע כוזב.
- ניצול הציבור להפצת מידע. שיתופים של ידיעות לא מאומתות ללא בדיקה מסייעים להפצת תוכן מגמתי.
כיצד ניתן להתגונן?
הצלחת ההשפעה הזרה תלויה בציבור – וכדי למנוע את הפצת המידע המזיק, יש לנהוג בזהירות:
- לא לשתף מידע לא מאומת. עצירה רגעית לבדיקה יכולה למנוע הפצת פייק ניוז.
- בדיקת מקור המידע. האם מדובר בערוץ או אתר מוכר? האם קיימים סימוכין לידיעה?
- הימנעות מלחיצה על קישורים חשודים. לינקים עם כותרות כמו 'חשיפה מטלטלת' או 'מידע סודי' עלולים להיות מזיקים.
- שמירה על חשיבה ביקורתית. יש לזהות ידיעות שנועדו לעורר בהלה ולשאול – מי מרוויח מכך?
מה לעשות במקרה של חשד לתוכן עוין?
במקרה של מידע שנראה מפוקפק, ידיעה שלא מופיעה במקורות מהימנים או לינק חשוד, ניתן לדווח עליו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי או באמצעות טופס ייעודי באתר הממשלתי.
לא כל מה שרואים ברשת אמיתי – ולא כל שיתוף מועיל. בפעם הבאה שאתם רואים ידיעה מסעירה – עצרו רגע, חשבו ובדקו.
