העצרת האחרונה של קהילת ניר עוז נערכה הערב (ש') בכרמי גת. בעצרת נשאו דברים שורדי השבי, האחים דוד ואריאל קוניו, ששבו מהשבי לאחר 738 ימים בשבי בעזה.
"רגע שלא דמיינתי שאזכה לו"
במעמד המרגש אמר אריאל קוניו: "לעמוד כאן הערב, בכרמי גת, בעצרת של קהילת ניר עוז זה רגע שלא דמיינתי שאזכה לו. לפני שלושה וחצי חודשים הייתי במקום אחר לגמרי. בחושך, בבדידות מוחלטת, נתון לחסדי המחבלים. בלי אף אחד שירים אותי ברגעי משבר, יצחק או יבכה איתי, פשוט לבד. היום אני עומד כאן יחד עם אחי דוד, שחזר איתי מהשבי, מוקפים בכל כך הרבה אנשים מדהימים. שנינו עומדים כאן כהוכחה חיה לכך שגם מול החושך הנורא ביותר הרוח האנושית יכולה לנצח".
"חזרתי לצחוק, ולהיות אבא הכי מקרוב שאפשר לילדות שלי"
דוד קוניו הוסיף: "אני עומד כאן היום אחרי ימים ארוכים של ייאוש. בהם היו רגעים של חוסר תקווה, של פחד מהמוות, ושל מחשבה שאולי לא אזכה לחזור הביתה. היו לילות רבים שבהם לא ידעתי אם אזכה שוב לראות אור יום, אם אחבק שוב את הילדות שלי, אם אזכה לראות אותן צוחקות, אם אי פעם אשוב הביתה. והנה אני כאן. חזרתי לאהבת חיי, שרון. חזרתי לצחוק, ליהנות, ולהיות אבא הכי מקרוב שאפשר לילדות שלי. וכל זה בזכות חיילי צה״ל, כוחות הביטחון, והעם המדהים שלנו".
"ידענו שאתם שם"
דוד ביקש להודות לעם ישראל ולחיילי צה"ל על שלא שכחו אותו: "אני רוצה להודות מעומק הלב לכל מי שצעק את הצעקה שלנו במשך 738 הימים האלה. לכל מי שלא נתן לנו להישכח, בארץ ובעולם. גם במעמקי החושך ידענו שאתם שם. הידיעה הזו נתנה לנו כוח להחזיק עוד יום, ועוד לילה. אני רוצה לומר תודה ענקית מעומק הלב לחיילי צה״ל, לכוחות הביטחון, ולכל מי שחירף את נפשו, ולעיתים הקריב את היקר לו מכול, כדי שנוכל לעמוד כאן הערב. לעולם לא יהיו לנו מספיק מילים להעביר את עומק תחושת החובה שלנו אליכם ולמשפחות שלכם. אני רוצה לומר תודה גם לעם ישראל המופלא ולכל מי שנלחם להשבתנו בעולם כולו. לא ויתרתם עלינו. לא שכחתם אותנו לרגע".
"להמשיך, לנשום, ולשרוד"
אריאל קוניו סיפר שהוא עדיין לומד על המחוות שנעשו למענו בזמן שהיה בשבי: "הדאגה שלכם הגיעה עד למקומות הרחוקים והחשוכים ביותר בעזה ונתנה לנו כוחות להמשיך, לנשום, ולשרוד. לאט לאט אנחנו לומדים על מה שנעשה כאן בשנתיים האחרונות וזה לא נתפס. רוב העם התאחד בעד החזרת החטופים וזה מרגש אותנו מאוד".
"מתוך השבר עולה גם הקלה"
אריאל התייחס לחזרתו של רן גואילי לקבר ישראל: "הימים האחרונים סגרו עבור כולנו מעגל כואב ומטלטל עם חזרתו של רן גואילי גיבור ישראל, החטוף האחרון שנותר בעזה. הלב נשבר על האובדן, אבל מתוך השבר עולה גם הקלה גדולה על כך שאין יותר חטופים בעזה. זו הקלה, אבל גם אחריות. אחריות לזכור תמיד ולא לשכוח. אחריות לכבד את מורשת החללים והנופלים. אחריות לקום ולבנות מחדש".
"גם מדינת ישראל צריכה להיבנות מחדש"
שורד השבי הודה לקהילת ניר עוז וקרא לאחדות: "נדמה לי שכולנו, כעם, עומדים עכשיו בתחילתו של תהליך שיקום. וכמו שאנחנו נצטרך לבנות מחדש את הבית שלנו, גם מדינת ישראל צריכה להיבנות מחדש. לא רק פיזית, אלא גם עם ערבות הדדית, חמלה, והאומץ לבחור יחד בדרך של תיקון. התיקון הזה לא יקרה ביום אחד. הוא יקרה בצעדים קטנים: בהקשבה, באחריות, בדאגה זה לזה. הוא יקרה כשנבחר לראות בני אדם גם כשכואב, גם כשלא מסכימים. אני מבטיח לעשות את החלק שלי, להמשיך לבחור בחיים, לבחור בתקווה, ולהסתכל אל העתיד. הלוואי שנדע להיות ראויים לאלה שלא חזרו, ושנדע להפוך את הכאב הזה לכוח שמקרב ולא מרחיק. לדבק שיאחה את הלבבות השבורים".
