בלילה שבין חמישי לשישי הקרוב, בשעה 2:00 בלילה נזיז את השעון שעה קדימה – וניכנס רשמית לשעון הקיץ של 2025. מאחורי הפעולה הפשוטה עומדת מערכת מדויקת של שעונים אטומיים, מנגנון בין-לאומי – ואיש אחד שמופקד על הזמן הלאומי: ד"ר אולג פופוב ממעבדת הזמן והתדר במשרד הכלכלה והתעשייה.
מאחורי הקלעים של 'זמן ישראל'
לפי החוק, ישראל פועלת לפי הזמן הלאומי UTC(INPL), שמסונכרן עם זמן היקום המתואם העולמי (UTC). המעבר לשעון קיץ מתבצע בישראל תמיד בלילה שבין יום חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ – כדי לאפשר התאמה מרבית לזמן העולמי. "בשעה 2:00 אצלנו זו חצות לפי UTC", מסביר ד"ר פופוב, "וכך אנחנו שומרים על סנכרון עם שאר העולם".
מהבוז הצרפתי – לחיסכון הגרמני
רעיון שעון הקיץ הועלה לראשונה עוד ב-1784 על ידי בנג'מין פרנקלין, כששימש שגריר ארצות הברית בצרפת, אך זכה לבוז ולזלזול. גרמניה הייתה הראשונה לאמץ אותו ב-1916, בשל מחסור בפחם בזמן מלחמת העולם הראשונה – ועד מהרה הצטרפו גם בריטניה ושאר מדינות אירופה.
ואיפה העולם עומד היום?
בשנים האחרונות, יותר ויותר מדינות מוותרות על שינויי השעה – כולל רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. באיחוד האירופי הוחלט ב-2019 שכל מדינה תוכל לבחור אם להישאר קבוע בשעון חורף או קיץ. גם בארה"ב יש לחץ ציבורי להפסיק את השינוי.
בינתיים – אצלנו, השמש תזרח שעה מוקדם יותר, ויום העבודה יתחיל עם קצת יותר אור.
