כנס למיגור זיהום האוויר כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות התקיים היום (ה') בראש העין ובו השתתפו ראשי רשויות מקומיות. בכנס נטען כי הבעיה אינה נובעת ממחסור בידע אלא מהיעדרו של גוף מתכלל ושל חלוקת סמכויות האכיפה בנושא. ראש עיריית ראש העין אמר כי "יש פעילות של עולם תחתון סביב שריפות הפסולת".
"אי אפשר להפקיר את הטיפול בזיהום אוויר. צריך גוף שיקח אחריות"
בפאנל בהנחיית העיתונאי עקיבא נוביק, השתתפו דפנה רבינוביץ’, ראש מועצת שהם, ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין ויו״ר מועצת יש״ע, אושרת גני גונן, ראש מועצה אזורית דרום השרון, שרון אלפסי, ראש מועצה מקומית בית אריה-עופרים, ואילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה.
ישראל גנץ אמר כי מדובר בתופעה חמורה שפוגעת בבריאות התושבים, וקרא לאחריות מדינתית ברורה: "אי אפשר להפקיר את הטיפול בזיהום האוויר. צריך גוף אחד שייקח אחריות ויפעל. היום אין גורם כזה". לדבריו, קיימים פערים כלכליים שמעודדים את התופעה, וההתמודדות מחייבת טיפול בשורש הבעיה ולא רק בכיבוי שריפות.
הדרישות להקמת מנגנון
אושרת גני גונן הדגישה כי הקושי קיים גם בתוך תחומי הקו הירוק: "גם בתוך ישראל אין למשרד להגנת הסביבה מספיק פקחים כדי לאכוף. לכן אי אפשר לצפות שהוא יצליח להתמודד עם התופעה בכל המרחב. נדרש מנגנון מתכלל שירכז את כל הגורמים ביטחון, סביבה, בריאות ומשפט".
אילן שדה הזכיר כי בעבר כבר ננקטו צעדים אפקטיביים מול תופעות דומות, ובראשם סגירת המפחמות: "זה קרה כשנלקחה אחריות, הוקצו תקציבים וניתנו סמכויות. רק כך ניתן היה להביא לתוצאה". לדבריו, גם כיום נדרש מהלך דומה שיכלול חקיקה, פיקוח ואכיפה.
ראש עיריית ראש העין: "שני סוגים של שריפות"
רז שגיא, ראש עיריית ראש העין, אמר במהלך הכנס כי ישנה פעילות של עולם תחתון סביב השריפות הפיראטיות. לדברי שגיא, המאבק בשריפות הפסולת נמשך כבר שנים, אך עד כה מתמקד בעיקר בכיבוי ולא בטיפול בשורש הבעיה. "יש שני סוגים של שריפות", אמר. "האחת שריפת פסולת שמקורה בפלסטינים שמוציאים אשפה מהבית או מהיישוב, והיא מפונה לרוב מערבה, סמוך לגדר. השנייה שונה לגמרי: אנשים שמארגנים פסולת במדינת ישראל ומעבירים אותה ליהודה ושומרון. בשני המקרים מעורב הרבה כסף".
לדבריו, פערי העלויות הם גורם מרכזי שמניע את התופעה: "פינוי טון אשפה עולה לעיריית ראש העין 5340₪ לפנות משאית אחת של 14 טון אשפה. לעומת יהודה ושומרון שהעלות היא כ-700 שקלים. תעשו את החשבון מדובר בפער של אלפי שקלים. פער כזה מביא לכך שהעולם התחתון נכנס בדיוק למקומות האלה, וזה מהר מאוד הופך לפעילות מאורגנת".
"במשך השנים הטיפול הוא בעיקר כיבוי", תיאר שגיא את המורכבות בשטח. "וזה כיבוי מסובך מאוד, כי מדובר בטונות של פסולת. זה נראה כמו גיהינום. גם אחרי שמכבים האש ממשיכה לצאת מתוך האדמה, עם עשן מסריח ומזהם שפוגע בבריאות של כולנו".
לדבריו, למרות עבודת המנהל האזרחי בליווי צה”ל, המענה הקיים אינו מספק: "יש שריפות מהצפון ועד הדרום, ואין סיכוי שיהיו מספיק משאבים כדי להספיק לכבות הכול לפני שאנחנו נושמים את כל הרעלים".
לשנות גישה
שגיא ציין כי לפני למעלה משנה הוצע מודל שונה, המבוסס על טיפול בפסולת עצמה ולא רק בכיבוי: "אנחנו צריכים לעבור מגישה של כיבוי לגישה של טיפול בחומר. בכל שריפה יש שלושה מרכיבים חום, חומר וחמצן. עד היום טיפלו בעיקר בחום או בחמצן. צריך לטפל בחומר, כדי שלא יהיה מה להבעיר".
עוד אמר כי לפני כשבועיים התקיימה פגישה עם שר האוצר ושר הביטחון במשרד הביטחון, שבה הוצגה תכנית משולבת: "התכנית כוללת הקמת אתרי פינוי לפסולת פלסטינית, טיפול ישראלי בפסולת במקום שריפה, חיזוק יחידת דוד למניעת מעבר משאיות מיהודה ושומרון, וקידום צווי אלוף שיאפשרו החרמה מיידית של כלים הנדסיים והתכולה שלהם".
לדבריו, כיום האכיפה אינה מרתיעה מספיק: "אם תופסים נהג שמעביר פסולת לעיתים משחררים אותו אחרי יום ומחזירים לו את המשאית עם הפסולת. אם תפסו אותו במעבר אחד, הוא עובר לאחר".
שגיא הוסיף כי יש צורך בהקמת יחידה משולבת של צה”ל, המנהל האזרחי, כיבוי אש ורט״ג, שתפעל משני צדי הגדר: "אם תהיה יחידה כזו, היא תוכל לשנות את המצב מהיסוד. אפילו נתתי לה שם יחידת הסנה".
