פרשן "חדשות 12", עמית סגל, מפרסם הערב (ה') את מאמרו שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל". בדבריו טוען סגל כי הלחץ הצבאי והמדיני על קטאר גרם לה לשנות כיוון, ולעבור מתמיכה בחמאס ללחץ עליו לקבל עסקה לשחרור חטופים – שינוי שמסמן תפנית חשובה במלחמה. עם זאת, הוא מדגיש כי קטאר והרשות הפלסטינית נותרות חלק מהבעיה ולא מהפתרון, וישראל עצמה נושאת באחריות על חיזוק מעמדן בעבר.
מדוע קטאר שינתה את טעמה
סגל כותב כי עוד מוקדם לדעת אם הסכם אכן יסיים את המלחמה בעזה והאם הסכם שכזה ייושם בפועל. אולם לדבריו יש סיבה לאופטימיות שהפגין הנשיא טראמפ, כלפי האפשרות שחמאס ישחרר את החטופים, יוותר על הנשק ויעזוב את השלטון. "השינוי לא חל בעזה אלא בדוחא: ממשלת קטאר מפעילה עכשיו לחצים כבדים על בני חסותה לקבל את העסקה", כתב.

קטאר סיכלה את עסקת החטופים האחרונה, אז מדוע שינתה את עמדתה? "התשובה היא שהמלחמה הגיעה אליו הביתה", אומר עמית. "ניסיון החיסול של בכירי חמאס בקטאר, לאור יום, אותת לנסיכות הגז הטבעי שלא תוכל להמשיך עוד במשחק הכפול שמילאה בכישרון רב בשנים האחרונות. לכן, למרות האיומים על ישראל, בפועל עובדים עכשיו הקטארים כדי לגרום לחמאס לקבל את הדרישות מירושלים בתמורה להגנתה של ארצות הברית".
עוד באותו הנושא
אחריותה של ישראל למעמד קטאר
על ההתנצלות הטלפונית של נתניהו על החיסול, כותב סגל כי היא מגונה לכשעצמה, אך לדבריו "היא מס שפתיים שנועד להסב את תשומת הלב מהתפנית הקטארית החדה".
"האמת היא, שעל נתניהו להתנצל אך לא בפני קטאר. בנאומו בספטמבר האשים נתניהו את קטאר בסיוע לחמאס ובאיום על הבטחון הלאומי של ישראל. למרבה הצער, האשמה מוטלת על ישראל עצמה. עד לפני שבע שנים הייתה קטאר מדינה עשירה אך מצורעת, הוקעה בעולם כתומכת טרור ובודדה על ידי מדינות ערב המתונות. ב-2017 הטילו עליה סעודיה, מצרים והאמירויות מצור בשל תמיכתה בארגוני טרור וקשריה עם אירן. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ גיבה את המהלך ורמז שהוא רעיון שלו".

ההחלטה הישראלית לשתף פעולה
הפרשן הבכיר מזכיר כי באמצע 2018, הסכימה ישראל שכסף קטארי יפתור לה את בעיות הביטחון בגבול עם רצועת עזה. "כך קיבלה קטאר תעודת כשרות מהמדינה היהודית, וחמאס קיבל כסף קטארי שאיתו בנה את צבא הטרור".
הדברים הגיעו לשיא אחרי 7 באוקטובר. "באותו יום", הוא מזכיר לקוראים, "הודעת ממשלת קטאר לא גינתה במילה את הטבח, והאשימה במצב את ישראל. אם המטרה היא מיטוט חמאס, הרי שקטאר המממנת היא אויב של ישראל. אבל אם המטרה היא החזרת חטופים, פתאום קטאר היא פרטנר. כך, במקום שסוכני מוסד יפעלו בדוחא כדי לחסל את הנהגת חמאס, ראש המוסד ביקר שם בגלוי כדי לנהל איתם מו״מ לעסקה".
סגל, כמו רבים בציבור הישראלי, אומר בפה מלא כי קטאר היא חלק מהבעיה, ולא חלק מהפתרון. "ההחלטה הישראלית המאוחרת לתקוף שם באישור אמריקאי שקט מסתמנת בדיעבד כאחד הרגעים המכריעים במלחמה.
הרשות הפלסטינית כבעיה מתמשכת
בטורו מזכיר עמית סגל גוף נוסף שישראל מסייעת לשמר את תדמיתו בעיני העולם: הרשות הפלסטינית. הוא מזכיר: "במשך שנים, הרשות משלמת לרוצחי יהודים משכורות שמנות, מחנכת את ילדיה לטרור ואנטישמיות, מעודדת טרור משפטי בבית הדין הבינלאומי בהאג, משבחת את טבח 7 באוקטובר ופועלת להטלת סנקציות על ישראל. מצער מאוד שאפילו נשיא כטראמפ כלל אותה בתכניתו העתידית לעזה, במקום לנצל את ההזדמנות האזורית ולהיפטר ממנה לטובת הנהגה פחות מושחתת וטרוריסטית".
לסיכום הוא כותב: "כל עוד ישראל ממשיכה לשתף פעולה עם הרודן הלא-נבחר מרמאללה, היא תתקשה לשכנע את טראמפ ושאר העולם שהוא צריך ללכת. ברמאללה כמו בדוחא, אין דבר כזה חצי אויב חצי ידיד".

