על רקע הצעות החוק לפיזור הכנסת שהוגשו היום (ד'), פרסמה עידית אהל, אמו של החטוף אלון אהל, פוסט נוקב בעמוד הפייסבוק שלה שבו הביעה זעם על סדר העדיפויות במערכת הפוליטית.
"607 ימים שלאלון ושאר החטופים נשללה הזכות לבחור אם ללכת לשירותים", כתבה. "נשללה מהם הזכות לבחור מה, מתי ואיפה לאכול. נשללה מהם הזכות לבחור אם לצאת לאור השמש או לחייך – ואתם עסוקים בכן בחירות לא בחירות?"
בהמשך הפוסט הוסיפה: "זה הבן שלי שם, הוא צועק הצילו כל שנייה – ומי שומע אותו??? אני מבקשת מהציבור, מהתקשורת וממעט הפוליטיקאים שיש להם לב – לא להוריד את העיניים מנושא החטופים! הבחירה היחידה שצריכה להיות לנגד עינינו היא הבחירה בהחזרת החטופים".
עוד באותו הנושא
- שורדת השבי מייה שם: "בתוך כל הכאב של היום הזה, אני לא שוכחת לרגע למי אני חייבת את הזכות להיות כאן"
- במקום שבו התחוללו הקרבות והטבח ב־7 באוקטובר הושלמה הקמת האנדרטה לזכר הנופלים והנרצחים. את הפסל שבכיכר הגה ויצר האמן לב אברמזון ז״ל, שהלך לעולמו לפני שהפרויקט הושלם
- שיתוף פעולה בין הליכוד לציונות הדתית לקראת הבחירות: שתי המפלגות יפעילו ביום הבחירות מערך משותף לעידוד מצביעי הימין לצאת לקלפיות. את המהלך יוביל יו״ר מועצת יש״ע ישראל גנץ
- בניגוד לדיווחים שפורסמו מוקדם יותר, השתיים שנעצרו אינן מלי וליאל יהלומי. לפי המידע המעודכן, מדובר בשתי מתחזות איראניות שהשתמשו בזהותן
"עד שהוא חוזר"
אלון אהל שהה בבוקר ה-7 באוקטובר בפסטיבל הנובה שליד קיבוץ רעים. אהל נפצע ונחטף לעזה על ידי מחבלים מארגון הטרור חמאס בעודו תופס מחסה במיגונית המוות בצומת רעים. לפני כחודש סיפרה עידית בראיון ל"רגע של חוכמה" כיצד ערב לפני המסיבה, אלון ניגן בבית שיר שהלחין – שיר ללא שם. את אותו שיר הוא שורק היום בשבי, שוב ושוב. הפסנתר נשאר פתוח – "עד שהוא חוזר", היא שיתפה בקול רועד.



