סקר חדש: כמה מהישראלים תומכים בתקיפה באיראן?

מדד JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) מפרסם הבוקר (ד') נתונים מעודכנים לחודש מרץ, על רקע המלחמה באיראן. נתוני המדד חושפים מתיכה נרחבת בקרב הציבור הישראלי בהחלטה לתקוף באיראן, וכן זינוק באמון בממשלה, בפיקוד צה"ל, ובנשיא האמריקני טראמפ.

התמיכה בהחלטה על המתקפה

הסקר, שנערך לאחר פתיחת מבצע "שאגת הארי", מציג תמונה שהיא ברובה חיובית של עמדות הציבור בישראל ביחס למלחמה, להנהגה וליחסי ישראל – ארצות הברית. אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא התמיכה הציבורית בהחלטה לצאת למתקפה: 72% מהישראלים סבורים כי ההחלטה לתקוף באיראן הייתה נכונה, נתון המעיד על קונצנזוס רחב יחסית סביב אחת ההחלטות הביטחוניות הדרמטיות ביותר שקיבלה ממשלת ישראל בשנים האחרונות.

בקרב יהודים יש תמיכה גבוהה במיוחד במתקפה – 85% סבורים שההחלטה נכונה ורק שיעור אפסי סבורים שאינה נכונה, בעוד שבקרב הערבים התמונה כמעט הפוכה: רובם (55%) סבורים שההחלטה לתקוף באיראן לא נכונה, חמישית (20%) תומכים בהחלטה ורבע (25%) חושבים שמוקדם מדי לקבוע.

גם במישור הפוליטי ניכרים הבדלים. בעוד שבקרב הציבור המזוהה עם הימין התמיכה במבצע גבוהה מאוד,(97% תמיכה בימין, 93% תמיכה בימין-מרכז) בקרב הציבור המזוהה עם השמאל רק 48% סבורים כי ההחלטה הייתה נכונה, ו-26% סבורים שההחלטה היתה לא נכונה.

רוב הישראלים מאמינים: המלחמה תשפיע לטובה על האזור

מעבר להערכת ההחלטה לצאת למתקפה, הסקר בחן גם את הערכת הציבור לגבי השפעת המלחמה על המזרח התיכון. עפ"י ממצאי המדד, 65% מהישראלים מאמינים כי המלחמה תוביל לשינוי חיובי במזרח התיכון בטווח הארוך. מדובר ברמה משמעותית של אופטימיות ציבורית, במיוחד לנוכח הסיכונים הכרוכים בעימות אזורי רחב.

בקרב הציבור היהודי שיעור האופטימיסטים גבוה במיוחד ומגיע ל-75%, בעוד שבקרב הציבור הערבי שיעור זה נמוך בהרבה – כ-27% בלבד.

לראשונה מזה זמן רב: רוב הציבור סבור שישראל מנצחת

אחד הנתונים הבולטים בסקר נוגע לתחושת הציבור לגבי מצבה של ישראל במלחמה. החודש נרשם כי רוב הישראלים מרגישים שישראל מנצחת במלחמה באופן כללי. יתרה מכך, מדובר בתחושת הניצחון בשיעור הגבוה ביותר שנרשם בשנה האחרונה, לאחר תקופה ממושכת של ספקנות וחשש. עפ"י ממצאי המדד, 54% מהישראלים ו-62% מקרב היהודים סבורים כי ישראל מנצחת במלחמה.

יצויין כי תחושת הניצחון במלחמה מושפעת באופן משמעותי מהעמדה הפוליטית. בקרב המשתייכים לקבוצות הימין ולקבוצת המרכז, רוב המשיבים מיקמו את עצמם בדרגות הסכמה גבוהות לניצחון (4 או 5 מתוך 5), ואילו בצד השמאלי של המפה התחושה יותר פסימית.

עלייה באמון הציבור בממשלה ובפיקוד צה"ל: הנתונים הגבוהים ביותר בשנתיים האחרונות

הסקר מצביע גם על שיעור האמון הגבוה ביותר שנמדד בשנתיים האחרונות – 45% מהישראלים מביעים אמון בממשלה.
רמות אמון דומות לזו שנרשמה החודש, היו ביולי 25, לאחר מבצע "עם כלביא", ובנובמבר 25 לאחר ההסכם שבמסגרתו הושבו כל החטופים.

עם זאת, עדיין רוב הישראלים (54%) לא סומכים על הממשלה. בקרב הערבים שיעור המשיבים שאינם סומכים על הממשלה (70%) גבוה מזה שבקרב היהודים (49%).

בחלוקה אידאולוגית עולה כי בקבוצות הימין נרשם רוב הסומך על הממשלה (88% בימין ו-55% בימין-מרכז), ואילו בקרב המשתייכים למרכז ולקבוצות השמאל, הרוב אינו סומך על הממשלה. רוב זה הולך וגדל ככול שמתקדמים מהמרכז לקוטב השמאלי – בעוד שבמרכז 86% לא סומכים על הממשלה, בשמאל 100% מעידים כי אינם סומכים עליה.
בתוך כך, רוב גדול של הישראלים (78%) מביעים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל, כאשר 30% "מאוד סומכים" על הפיקוד ו-48% "די סומכים" עליו.

בקרב הציבור היהודי, מדובר בנתוני שיא של השנתיים האחרונות: 31% השיבו שהם "מאד סומכים" על הפיקוד הבכיר של צה"ל, ועוד 51% השיבו שהם "די סומכים" (בסה"כ: 82%).

היחסים עם ארצות הברית מתחזקים: האמון בטראמפ הגבוה ביותר מאז נכנס לתפקידו

לפי הנתונים, נרשמה עלייה ברמת האמון של הציבור הישראלי בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, במיוחד לאחר שיתוף הפעולה בין המדינות במהלך המתקפה נגד איראן. שליש (34%) מעידים כי יש להם "אמון רב" בנשיא בסוגיית היחסים עם ישראל, ועוד 41% נותנים בו אמון מסוים (בסה"כ 75%).

האמון שטראמפ יפעל נכון בהקשר ליחסי ארה"ב-ישראל גבוה במיוחד בקרב היהודים בישראל, כאשר 82% מביעים בנשיא אמון בהקשר זה. מדובר ברמת האמון הגבוהה ביותר של ישראלים, מאז שטראמפ נכנס לתפקידו בינואר 2025.

ממצא נוסף העולה מן הסקר נוגע לעמדות הציבור ביחס לאפשרות להעניק לנשיא ארצות הברית את פרס ישראל. לפי הנתונים 47% מהישראלים סבורים כי טראמפ ראוי לקבל את פרס ישראל. בקרב הציבור היהודי התמיכה גבוהה אף יותר ומגיעה ל-54%. 16% נוספים מהישראלים, סבורים שגם אם לא מגיע לטראמפ לקבל את הפרס, עדיין כדאי לתת לו את הפרס משיקולים של יחסי החוץ של המדינה.