משרת המילואים הרב אייל ורד: כך נשלב את החרדים ביחידות הקרביות

הרב אייל ורד, הוא רב חטיבה 679 במילואים. בשגרה הוא משמש כרב קהילה וחבר הנהלת ארגון רבני צהר. בעיצומה של סערת חוק הגיוס, בו נשמעה לא פעם ביקורת קשה נגד הציבור החרדי, מציע הרב ורד הסתכלות שונה שמתחילה בשינוי השיח. גישה שתוביל, לדבריו, לשילוב אמיתי של הציבור החרדי בשירות הצבאי מתוך כבוד הדדי. שילוב לא מתוך כפייה או התנשאות.

הרב ורד, שמשרת בשירות מילואים כבר שנים רבות, רואה בגיוס לצה"ל לא רק חובה אלא מצווה. מאז תחילת המלחמה, הוא כבר עשה יותר מ-200 ימי מילואים, כשהוא מציב דוגמה אישית למופת. בנוסף, ילדיו משרתים גם הם בצה"ל ביחידות שונות.

הכל מתחיל בשינוי השיח הציבורי

"האם רוצים להיות צודקים ולטבול בעצמנו באיזה מין ים כזה של צדק עצמי, או שרוצים להביא תוצאות?", מדגיש הרב ורד בפתח השיחה עם "רגע NEWS".

"החברה החרדית כבר כיום חברה מאוד מגויסת," הוא אומר, "היא מתגייסת לערכים שהיא מאמינה בהם – לימוד תורה וחסד. עשרות ארגונים כמו זק"א, עזר מציון ויד שרה. ארגונים שמשרתים את כלל ישראל, הם עדות לכך".

לא "משתמטים" – חברה תורמת

הבעיה המרכזית, לדברי הרב, היא השיח המפצל. במקום לראות את החברה החרדית כקבוצה שמסרבת להתגייס, יש להעריך את תרומתה העצומה לחברה הישראלית ערכים של חסד ולימוד תורה שמסייעים לכלל. "צריך לשנות את המבט על החברה החרדית", מסביר הרב. "לראות אותה כחברה שמתגייסת באופן יומיומי לערכים שהיא מאמינה בהם, ולא כחברה משתמטת".

הרב טוען שהשיח השנוי במחלוקת, שמפנה אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי, לא מקדם שום תוצאה משמעותית. אם רוצים לראות שינויים בתהליך הגיוס, יש לבחון את המצב בצורה רחבה יותר ולהבין את מאבקה של החברה החרדית בשמירה על הערכים שלה.

לא בכפייה

בנוגע לתהליך הגיוס עצמו, הרב ורד מציין כי הוא בעד גיוס של מי שאינו לומד תורה, אך מדגיש כי כל שינוי משמעותי חייב להיות הדרגתי. "אם רוצים להביא תוצאה של גיוס ציבור חרדי בצה"ל, אין מקום לכפייה", הוא אומר. "מה שצריך לעשות זה להקים מסגרות מתאימות, כמו ישיבות הסדר חרדיות, אשר יאפשרו לחיילים חרדים לשלב לימוד תורה עם שירות צבאי משמעותי".

לפי הרב, יש צורך במסגרות שבאמת יכירו ויכבדו את אורח החיים החרדי, ויאפשרו לחיילים חרדים לשרת במסגרת צבאית שתואמת את אורח חייהם. "במקום לכפות עליהם להיכנס למסגרות שאינן מתאימות להם, נקים ישיבות שבהן הבחורים יוכלו ללמוד ולהתגייס לשירות קרבי, חזרה לישיבה ואחר כך גם לקבל הכנה לחיים אקדמיים", מציע הרב.

חטיבת חשמונאים: התקדמות משמעותית

בנוגע לחטיבת חשמונאים, הרב מדגיש כי זה צעד משמעותי בכיוון הנכון. "החטיבה הזו היא הצלחה. היא מצליחה לשלב חיילים חרדים בצורה מלאה ומספקת להם את המסגרת המתאימה", הוא אומר. "זאת דוגמה מצוינת איך אפשר להקים מסגרת מותאמת שתספק שירות צבאי למגזר החרדי באופן מכבד ומעריך".

תמריצים

הרב ורד לא מתנגד לסנקציות – אך הוא טוען כי הן חייבות להיות מדודות ומבוססות על תמריצים חיוביים. "צריך לעודד את הבחורים החרדים שמתגייסים ולתגמל אותם. בין אם זה בלימודים אקדמיים, במלגות או בדרך אחרת", הוא אומר. "כיום אין שום העדפה לחיילים חרדים שמתנדבים, וזה שגוי. חייבים לתת להם תמריצים שיתמרצו להתגייס".

בנוסף, הרב מציין כי במקרים שבהם אדם לא לומד ולא מתגייס, יש להטיל סנקציות כדי לאפשר שירות משמעותי לצה"ל. אך הוא מדגיש כי "הכפייה לא תביא לתוצאות חיוביות. אנחנו צריכים להתמקד בעידוד ולא בעונש".

שירות לאומי כפתרון נוסף

הרב לא שולל את האפשרות של שירות לאומי כפתרון למי שאין להם את היכולת לשרת בצה"ל. "שירות לאומי בהחלט יכול להיות מסלול מקביל, אבל הוא לא תחליף לשירות צבאי. צריך לזכות את זה, צה"ל זקוק ללוחמים קרביים".

כבוד הדדי

לסיום, הרב קורא להפסיק את השיח המתלהם, ולהתחיל לשוחח על פתרונות מתוך כבוד הדדי. "החברה החרדית היא חלק מרכזי מעם ישראל," הוא אומר. "הדיבור צריך להיות ממקום של הערכה, לא של אויבים חלילה. אם נתחיל לדבר בכבוד, גם תהליך הגיוס יצליח".