הרב צאלח אליהו, שנולד בשנת 1932 בעיר ארביל שבעירק למשפחת רבנים ידועה, הקדיש את חייו ללימוד תורה, לשימור מסורות יהדות כורדיסטאן ולתמיכה בבני עמו. לפני שנתיים השיא משואה ביום העצמאות כהוקרה על פועלו יוצא הדופן למען עם ישראל ושימור תרבות הפיוטים הכורדית.
ממייסדי שתולה: "דרך חיים של מסירות"
בצעירותו חווה את פרעות הפרהוד וניצל מהן, עלה לארץ לבדו בשנת 1951 כדי להימנע משירות בצבא העיראקי, ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי. לאחר שחרורו מהצבא נישא לנזימה ז"ל, ויחד גידלו 13 ילדים ואימצו לאורך השנים חיילים בודדים ששירתו בגבול הצפון.
בשנת 1969 היה בין מייסדי מושב שתולה על גבול לבנון, שם פעל לחיזוק ההתיישבות, ייצג את היישוב מול מוסדות המדינה, ושימש כרב המושב לאחר פטירת אחיו, חכם ניסים אליהו. במקביל עבד כממונה על כשרות, למד ולימד תורה, וחיבר מאות פיוטים, חלקם פורסמו וחלקם נותרו כתובים בביתו.
מנהיג רוחני עד יומו האחרון
גם לאחר פרישתו הרשמית, המשיך לשמש כתובת רוחנית לתושבי שתולה, והשתתף בתפילות ובפיוטים בעל פה, אף על פי שראייתו נחלשה. דמותו נשארה עבור רבים סמל למסירות, אהבת תורה ואהבת אדם.
