בעיצומה של המלחמה עם איראן, והאזעקות הרבות בעקבות השיגורים לשטח ישראל, ישנה שאלה שמטרידה כל ישראלי ברגע חירום: איפה הכי בטוח לתפוס מחסה? בואו נעשה סדר.
דניאל בכמאת, יועץ לפיקוד העורף ומומחה להגנה אווירית, הסביר ברשת X למה הממ"ד ממשיך להיות ההמלצה הרשמית, למרות שהוא לא מספק הגנה מוחלטת מפגיעה ישירה.
לדבריו, החשש מהממ"ד נובע לעיתים מבלבול בין סוגי פגיעות: כאשר טיל מתפוצץ, הפגיעה עלולה להתרחש בשל שלושה גורמים.
-
גל הדף: שינוי פתאומי בלחץ האוויר שפוגע באיברים פנימיים.
-
רסיסים: שברי מתכת מהטיל עצמו שנעים במהירות עצומה.
-
רגמות: חתיכות קיר, רהיטים או חלונות שנהדפו מהפיצוץ.
כל אלה הופכים מסוכנים יותר ככל שהמרחק מהפיצוץ קטן יותר.
שטח פגיע: הנתון שקובע אם תיפגע
הדרך המקצועית להעריך את הסיכון היא בעזרת מדד הקרוי "שטח פגיע", השטח שמסביב לאדם, שבו פגיעה של טיל עלולה לגרום לו נזק חמור. אדם שעומד חשוף בשטח פתוח מצוי בסיכון של כ־5,000 מ"ר. אם אותו אדם ישכב, הסיכון ירד ל־1,000 מ"ר בלבד. בתוך חדר פנימי רגיל בבניין, השטח מצטמצם לכ־200 מ"ר.
אבל כשמדובר בממ"ד, הסיכון נחתך דרמטית: כ־20 מ"ר בלבד. "זו ירידה של פי 250 בסיכון ביחס לעמידה בחוץ", הסביר בכמאת. רק מקלט תת־קרקעי עמוק מעניק הגנה מושלמת, אך להגיע אליו בזמן זה לא תמיד מעשי.
ממ"ד מול מקלט: מה באמת עדיף?
הסיכוי להיפגע בתוך ממ"ד מטיל שנופל אקראית בתל אביב עומד על 1 ל־2.5 מיליון, נמוך מהסיכוי להיפגע בחציית כביש. גם אם הבית קרוב מאוד למוקד הירי, הסיכוי נותר נמוך מאוד.
מה עם מקרים קיצוניים?
בכמאת התייחס לפגיעה בעידו אביגל ז"ל, בן 5, שנהרג מרסיס שחדר דרך חלון הממ"ד ב־2021. "אירוע נדיר מאוד", כתב, "ולכן ההמלצה היא לשהות מתחת לקו החלון".
גם מקלטים ציבוריים עלולים להיות פחות אפקטיביים אם הדרך אליהם מסוכנת. "אם אין ודאות של 99% שתספיקו להגיע אליו בזמן, עדיף להישאר בממ"ד", ציין.
לגבי מבנים קלים, המליץ לשכב בפנים ולא לצאת; לגבי חניונים, "תלוי אם הם מאושרים ע"י פקע"ר. ממ"ד תקני לרוב עדיף".
