עם כניסת הפסקת האש לתוקף, פרשנים בולטים מפרסמים ניתוחים מקיפים שמציעים מבט אסטרטגי על תוצאות מבצע "עם כלביא". לא שוכחים לרגע את מחיר הדמים, אך מציבים תמונה של מה שהם מגדירים "אחד ההישגים הגדולים בתולדות המדינה".
"הוסר איום קיומי כפול"
נחמיה גרשוני הוא מוביל דעת שמתאר שורת הישגים יוצאת דופן, ובראשם חיסול ליבת הידע האנושי בתוכנית הגרעין האיראנית. לדבריו, "מי שחושב שזה ידע שאפשר לשחזר מהיום לעוד חמש שנים, לא מבין כמה מורכב להקים מחדש תת התמחות גרעינית במדינה טוטליטרית".
עוד הוא מציין פגיעה ישירה ונרחבת ברכיבי הטילים הבליסטיים, ההגנה האווירית, מערכי הייצור, ובעיקר, חשיפת חולשתה האסטרטגית של איראן, לכאורה המעצמה האזורית הגדולה. גרשוני מדגיש את משמעותה של רתימת ארצות הברית לתקיפה, במיוחד לאור האפשרות שזה יהפוך לתקדים גם לממשלים עתידיים. "הפעולה של טראמפ חשובה לא רק למה שנעשה אלא למה שעוד יתאפשר", כתב.
"97% פחות נפגעים מהתחזיות"
הפרשן הבכיר עמית סגל מציג תוצאה מספרית מובהקת: במבחן הסטטיסטי, שיעור הנפגעים בעורף הישראלי נמוך ב-97% מהתחזיות המוקדמות. "בזכות פירוקו בפועל של מערך הטילים הבליסטיים שייקח שנים לשקמו", כתב והמשיך: "זה נעשה בלי שנפגע מטוס אחד וכשכל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם, נגד כל התחזיות".
"הפסקת האש: הפיקחון יגיע"
שניהם לא עוטפים את הדברים באופטימיות גורפת. גרשוני מציין שאיראן עדיין לא נפגעה כלכלית בהיקף נרחב, ושישראל בחרה שלא לפגוע בתשתיות האנרגיה שלה כקלף עתידי. הוא מעריך כי איראן תבחר מסלול אסטרטגי חדש: ייתכן ניסיון להשתלטות הדרגתית על לבנון דרך חיזבאללה, שדרוג יכולות הכטב"מ, או השקעה בהעמקת מערכי ריגול והסתרה.
סגל מצדו מזהיר מפני לקחי העבר: "בלבנון דעתי הייתה זהה וגם אז הייתה מרירות וחמיצות, שנבעה מהפסקות אש בעבר ששימשו להתעצמות האויב ועצימת עיניים. לקח חודש וכולם הבינו".
"האתגר של בגין והניסיון של צ'רצ'יל"
שני הפרשנים מציבים את נתניהו בלב ההישג. גרשוני טוען: "צה"ל לא היה מגיע למוכנות הזאת ללא הדחיפה העקבית של נתניהו לאורך שנים. גם שרון, גם בנט, פעלו בתוך התשתית שהוא בנה". סגל מרחיב את המבט: "ישראל עמדה באתגר בגין: לא לתת לאף מדינה להשיג נשק להשמדה גרעינית גם אם מדובר במעצמה אזורית שהורדה על ברכיה".
לדבריהם, הציבור אולי לא מזהה את גודל השעה בשעה שההריסות עדיין מעידות על המחיר, אך ההיסטוריה תזכור את שנים עשר הימים האלה. "מי שממעיט בערך העוצמה הישראלית לא מבין את מה שקרה כאן", חותם גרשוני. "ולא מבין את מה שלא יקרה כאן, בזכותה".
