המוני בני אדם, ערבים ויהודים, הגיעו הערב (ש') לתל אביב כדי למחות נגד האלימות והפשיעה המשתוללות בחברה הערבית. המפגינים, שנשאו שלטים בעברית ובערבית, קראו: "די לאלימות ולרצח. נילחם בפשיעה בכל כוחנו. לא עוד שתיקה".
ההפגנה יצאה לפועל ביוזמת ועדת המעקב העליונה של החברה הערבית ובשיתוף ארגוני שלום ושותפות יהודית-ערבית. בנוסף היא מהווה את יריית הפתיחה לקראת "יום שיבוש" רחב המתוכנן ליום שלישי הקרוב, ה-10 בפברואר. אין ספק כי המחאה צודקת, אולם כדאי לשאול ולתהות על היוזמת: ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל.
ועדת המעקב: "ממשלת הצללים" של ערביי ישראל
ועדת המעקב הוקמה לפני ב-1982 כדי לרכז את הפעילות הציבורית והפוליטית של אזרחי ישראל הערבים. מדובר בגוף ממוסד המקיים ישיבות ומקבל החלטות לפי מפתח ייצוג מסודר: נציגים ממפלגות חד"ש, רע"ם (הפלג הדרומי), בל"ד, תע"ל, בני הכפר וראשי הרשויות הערביות. בראש הוועדה עמד עד לאחרונה מוחמד ברכה, ח"כ לשעבר מטעם חד"ש. בריאיון ל"כול אל-ערב", באוקטובר 2023 יצא ברכה נגד תקיפות צה"ל ברצועת עזה: "התמונות ביום שבת האחרון היו קשות, ומכונת התעמולה הישראלית ניפחה את הדברים".
בנובמבר 2025 נבחר ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה. נציין כי בפברואר 2016 נפגש, ביחד עם חברי הכנסת דאז מבל"ד חנין זועבי ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שחוסלו במטרה לקדם את שחרור גופות המחבלים המוחזקות בידי ישראל. במהלך המפגש עמדו דקת דומייה לזכר המחבלים. כתוצאה מכך השעתה אותו ועדת האתיקה של הכנסת לחודשיים מישיבות הכנסת ועדותיה, אך לא מהצבעות.
נוכחותם של נציגי המפלגות הערביות סביב שולחן הוועדה הופכת אותה לגוף המשפיע ביותר במגזר, אך גם לכזה שפעילותו נבחנת בזכוכית מגדלת על ידי גורמי האכיפה והביטחון. במיוחד לאור אירועי העבר.
מסמך החזון העתידי
מסמך "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל" פורסם בדצמבר 2006 על ידי ועד ראשי הרשויות הערביות. מדובר בזרוע של ועדת המעקב העליונה. המסמך נחשב לניסיון הראשון מסוגו לגבש תפיסה כוללת לגבי מעמדם וזכויותיהם של האזרחים הערבים במדינה. המסמך התקבל בצורה שלילית בישראל, כולל גם בקרב חלקים ליברליים.
עיקרי התפיסה האידיאולוגית
על פי מחברי המסמך, מדינת ישראל פועלת בשיטות קולוניאליסטיות כלפי המיעוט הערבי ומקדמת את המדיניות הבאה:
-
הפרדה זהותית. ניסיון לנתק את ערביי ישראל מהמרחב הערבי והמוסלמי כדי ליצור זהות "ערבית-ישראלית" מלאכותית.
-
חלוקה אתנית. הקצאת משאבים לאומיים על בסיס השתייכות אתנית במקום על בסיס אזרחות שוויונית.
-
אתנוקרטיה במקום דמוקרטיה. המסמך קובע כי ישראל אינה דמוקרטיה מהותית אלא "אתנוקרטיה", המגבילה את זכויות המיעוטים לטובת הרוב היהודי.
יעדים מרכזיים לשינוי:
-
הכרה ב"נכבה" ובהיסטוריה. הכרה רשמית של המדינה ב"נכבה הפלסטינית" ופעולה אקטיבית לתיקון נזקיה.
-
הגדרה לאומית. הכרה בערביי ישראל כקבוצה לאומית וכ"ילידים מקוריים", ועיגון חוקתי של ישראל כ"מולדת משותפת" לשני העמים.
-
תיקון אפליה. הפסקת האפליה הממסדית והנהגת מדיניות של אפליה מתקנת לצמצום פערים.
-
חופש דתי ותרבותי. הכרה במעמד הוואקף, הגנה על המקומות הקדושים לאסלאם והבטחת הזכות לקיים קשרים לאומיים ותרבותיים עם העולם הערבי והמוסלמי.
מחאות ספונטניות?
אחד הנדבכים המרכזיים בביקורת נגד הוועדה עלה במחקר של ארגון "ערי ישראל" שפורסם בספטמבר 2022 ונותח בהרחבה על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד. המחקר ניפץ את הנרטיב לפיו מהומות "שומר החומות" (מאי 2021) היו התפרצות ספונטנית של ערבים בישראל.
לפי ממצאי המחקר, כמעט כל אירועי האלימות החלו מקריאה רשמית של ועדת המעקב לצאת לרחובות, בתיאום עם "ועדים עממיים" מקומיים. המחקר מצא כי גל הטרור היה פרי הכוונה, הסתה ותמיכה של גופים מאורגנים ושל ועדת המעקב העליונה. הניתוח הראה כיצד ועדת המעקב לא רק התסיסה את הרוחות לפני הפרעות, אלא התאמצה להוציא את הציבור לרחובות במהלכן והעניקה סיוע וגיבוי למתפרעים אחריהן.
מהר הבית ועד לפרעות בלוד ועכו
המחקר של ליבסקינד מפרט צעד אחר צעד את המעורבות של ראשי הוועדה באירועים:
- ערב המהומות. שבוע וחצי לפני שהאלימות גלשה לכל הארץ, הגיעה משלחת של הוועדה (כולל מוחמד ברכה וח"כים מכהנים) לפגישה עם ראשי הווקף בהר הבית.
- 10 במאי (יום ירושלים). מוחמד ברכה פרסם פוסט המשבח את המתפרעים בהר הבית וכתב: "הכיבוש מובס ואנשינו מנצחים". באותו יום פרסמה הוועדה קריאה להפגנות בכל הארץ – קריאה שהפכה ללינצ'ים והצתות ביפו, חיפה, רמלה ולוד.
- הצתת בתי כנסת ולינצ'ים. בלוד ארגן הוועד המקומי הפגנה שהובילה להצתת רכבים יהודיים ומבני דת. בעכו, הפגנה בה השתתפו חברי כנסת הפכה להתפרעות אלימה שכללה הצתת חנויות ובזיזה, ובמהלכה נרצח אבי הר אבן ז"ל.
גם לאחר גל המעצרים, ועדת המעקב לא קראה להרגעה. להפך, היא פרסמה הודעות גיבוי לעצורים, דרשה את שחרורם המיידי ובירכה את "מאות האלפים" שכתבו את "האפוס הלאומי".
ועדת אור וראאד סלאח
לצד המעורבות ב-2021, גורמי ביטחון מצביעים על קשרים נוספים המעוררים דאגה:
-
חסות לארגוני קש. לאחר הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, העניקה הוועדה חסות למיזם "הוועדות להפצת שלום" של ראאד סלאח, ששימש לפי גורמי ביטחון כארגון קש לפעילות טרור.
-
המודל של אוקטובר 2000. המחקר מצביע על דמיון מטריד בין פעילות הוועדה ב-2021 לתיאורי ועדת אור לגבי אירועי אוקטובר 2000 – שיטה עקבית של התססת השטח כנגד הריבונות הישראלית.
המאבק על חופש המחאה
ההיסטוריה הזו הובילה את המשטרה לנקוט יד קשה מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. במשך חודשים ארוכים נאסרו הפגנות הוועדה מחשש שיהפכו לזרז למרד רחב. בנובמבר 2023, כאשר ניסתה הוועדה להפגין בניגוד לאיסור, המשטרה פיזרה את האירוע ועצרה בכירים, ביניהם היו"ר ברכה.
במרץ 2024 חל שינוי במדיניות בעקבות עתירה של ארגון "עדאלה" לבג"ץ. בית המשפט אפשר את קיום ההפגנות, מה שהוביל להפגנה ראשונה בכפר כנא בתמיכה בערביי עזה. כיום, ב-2026, פלטפורמה משפטית זו מאפשרת את קיום מחאת הענק הערב בתל אביב.
ההפגנה הערב בתל אביב משקפת מצוקה אמיתית של החברה הערבית מול הפשיעה הרצחנית, אולם מעלה שאלות רבות ברצון לשינוי אמיתי. לקראת "יום השיבוש" ב-10 בפברואר, השאלה המרכזית היא האם המחאה תתמקד בביטחון אישי, או שתשוב למודל לאומני.
